אבחון מחלות נוירולוגיות הוא אחד התחומים המרתקים ברפואה, וקיימת חשיבות גדולה ביותר לאבחנה נכונה, מהירה וטובה של כל מחלה נוירולוגית.
את אבחנת המחלה הנוירולוגית מבצעים באמצעות הבנת התסמינים הקליניים, בדיקות דם ובדיקות הדמיה שונות.
לשם כך, מבצעים בדיקה נוירולוגית שתפקידה להעריך כמעט את כל התפקודים הנוירולוגיים האפשריים, בדיקות הדמיה שונות במטרה לזהות פגמים במוח ובמערכת העצבים ובדיקות נוספות, המשמשות על מנת לאפשר אבחנה טובה ומדוייקת יותר.
בדיקה נוירולוגית
בדיקה נוירולוגית היא הבדיקה הבסיסית ביותר לאבחנת מחלות נוירולוגית, ומתבצעת כמעט בכל מקרה של חשד לפגיעה במערכת העצבים.
בדיקה נוירולוגית מלאה, מכילה סדרה ארוכה של בדיקות שמטרתן להדגים את הפעילות המוחית, ובמקרים מסויימים יכולה להימשך זמן רב. כאשר מדובר במצבי חירום, מבצעים בדרך כלל בדיקה נוירולוגית חלקית, בהתאם לחשד הקליני ולמחלות האפשריות, אך במקרים רבים (ובמיוחד כאשר האבחנה אינה ברורה) מבצעים בדיקה ארוכה ומקיפה שיכולה להימשך זמן רב.
לבדיקה הנוירולוגית שלבים רבים, אשר כוללים בדיקת מצב הכרה, קשיון עורף, בדיקת עצבים קרניאליים, בדיקה מוטורית, בדיקת רפלקסים, בדיקה תחושתית, בדיקת המוחון ועוד.
במצבים שונים, מקובל גם לבצע הערכה קוגניטיבית מקיפה על ידי מבחנים שונים, אשר מסייעים גם כן לכל תהליך הבדיקה הנוירולוגית. רופא מיומן, יודע באמצעות בדיקה נוירולוגית מקיפה לזהות מקרים נוירולוגיים רבים, ולכן חשוב מאוד להיות סבלניים במהלך הבדיקה אשר יכולה להיות ארוכה ומייגעת.
בדיקת CT
כאשר מאבחנים מחלות נוירולוגיות, לבדיקות ההדמיה חשיבות אדירה מכיוון שהן מאפשרות לזהות פגמים במוח ובשאר מערכת העצבים העשויים להעיד על פגיעה נוירולוגית.
אחת הבדיקות הנפוצות והשימושיות ביותר המשמשות להדמיית המוח היא בדיקת CT. זוהי בדיקה, העושה שימוש בקרינה ומאפשרת להשיג מראה תלת מימדי של המוח.
בדיקה זו מהירה מאוד, ומתבצעת תוך מספר דקות ולכן יעילה ביותר במצבי חירום כמו פגיעות ראש או חשד לשבץ מוחי. מלבד זאת, בדיקת CT מאפשרת גם לזהות מומים אנטומיים נוספים במוח, גידולים, אטרופיה של המוח, הפרעה בניקוז נוזל המוח ומצבים פתולוגיים נוספים.
בחלק מהמקרים, יבחרו הרופאים לבצע את בדיקת ה-CT עם חומר ניגוד, במטרה להדגים טוב יותר כלי דם, גידולים וגורמים נוספים. בשל היתרונות הרבים של הבדיקה, בדיקת CT נחשבת לבדיקה כמעט סטנדרטית באבחנת הפרעות נוירולוגיות, והיא בדיקת חובה כמעט בכל מקרה חירום.
בדיקת MRI
בדיקת הדמיה ברזולוציה גבוהה ביותר, המספקת יכולת להדגים פגמים מוחיים מינימליים. באמצעות הבדיקה, המשתמשת בשדה מגנטי על מנת להשיג את ההדמיה, נחשבת ליעילה ביותר בגילוי פגמים קטנים, אשר יכולים במקרים רבים לגרום להפרעות נוירולוגיות קשות ביותר.
לדוגמא, בדיקת MRI היא בדיקה מצויינת לאבחנה של גידולים מוחיים, נגעים שונים (כמו בטרשת נפוצה), מומים מולדים וגורמים נוספים היכולים להביא לבעיות נוירולוגיות.
מלבד המחיר הגבוה וזמן ההמתנה הארוך עד לקבלת התור לבדיקה, אחד החסרונות הגדולים של בדיקת ה-MRI הוא משך הבדיקה הארוך.
בדיקת MRI סטנדרטית יכולה לארוך בין חצי שעה ל-40 דקות, ולכן אינה מתאימה למקרי חירום אשר דורשים אבחנה מיידית (במקרים אלה משתמשים בבדיקת CT אשר בדרך כלל מספיקה).
חשוב לזכור שלעומת CT, בדיקת MRI אינה משתמשת בקרינה, ולכן ניתן לבצע אותה פעמים רבות, ללא חשש מפני נזקי הקרינה המצטברים. תכונה זו הופכת את בדיקת ה-MRI לבדיקת הבחירה בילדים ובכל מצב נוירולוגי הדורש מעקב ארוך טווח.
מדד גלאזגו
מדד גלאזגו הוא מדד לרמת ההכרה, אשר משמש בכל מקרה של טראומה, חבלת ראש ומצבים נוספים. מדד גלאזגו הומצא על מנת לספק שפה משותפת בין הרופאים, הפראמדיקים ואנשי צוות נוספים בנוגע לרמת ההכרה של המטופל.
אחד השלבים הראשונים באבחנת חבלת ראש או כל מצב רפואי של טראומה כולל את ביצוע מדד הגלאזגו, ועל פיו קובעים את המשך הבירור והטיפול.
מדד גלזגו הוא מדד בין 3 ל-15, כאשר ציון 3 מתאר חוסר הכרה מוחלט ואילו ציון 15 מתאר הכרה מלאה. הציון נקבע על פי 3 גורמים: תנועה, פתיחת עיניים ודיבור, ועל פיהם קובעים את ציון הגלזגו. למדד גלזגו שימושים רבים, ולדוגמא כל פצוע עם ציון גלזגו של 8 ומטה יעבור צנרור, וכל פצוע עם ציון של 14 ומטה יעבור בדיקת CT.
בדיקת EEG
בדיקת EEG היא בדיקה אשר נמצאת פחות בשימוש היום יומי, ומשמשת בעיקר להערכת מצבים של אפילפסיה. מחלת האפילפסיה היא מחלה המופיעה לאחר עירור חשמלי של המוח, ובאמצעות בדיקה זו ניתן לזהות את ההתקפים, לאפיין אותם ולהגיע לאבחנה המתאימה.
הבדיקה מתבצעת על ידי חיבור אלקטרודות למוח, ומעקב אחר המוניטור המראה את הפעילות החשמלית המוחית. במקרים מסוימים מבצעים את הבדיקה גם תחת מעקב של צילום וידאו (נקרא Video EEG) אשר משמש לזהות את הפרכוסים ואת השינויים בפעילות החשמלית בו זמנית.
בדיקות נוספות
מלבד הבדיקות שצויינו, על פי החשד הקליני ניתן גם לבצע בדיקות נוספות, הכוללות בדיקות דם (בחשד למחלה זיהומית), בדיקות הולכה עצבית כמו בדיקת NCV כאשר מדובר במחלות של העצב הפריפרי, בדיקת BERA, בדיקת VEP, בדיקות הדמיה נוספות וכו'.
חשוב לזכור שקיימת חשיבות אדירה לאבחנה נכונה, ויש להבין שלמרות שהבדיקות האלה נראות מורכבות מאוד ואינן תמיד נעימות, יש לבצע אותן בסבלנות המתאימה על מנת להשיג את האבחנה הנכונה ולאפשר את הטיפול המתאים.
