הפרעות תקשורת כוללות ספקטרום נרחב של מספר הפרעות אשר מונעות מהסובלים מהם יכולת תקשורת תקינה עם הסביבה. הפרעות התקשורת השונות, אשר המוכרת ביותר ביניהן היא אוטיזם, מתאפיינות בהפרעה ליצירת חברויות, חוסר הבנת רגשות והתנהגות לא מילולית, חוסר צורך בתקשורת עם הסביבה וכו'.
האבחנה של הפרעות תקשורת נעשית על סמך מבחנים אבחנתיים ועל פי קריטריונים שונים, ולאחר האבחנה מתחילים לרוב טיפול במסגרת מתאימה. למרות שלא ידוע על טיפול אשר מביא לריפוי הפרעות תקשורת, נוכחות הילד במסגרת חינוכית מתאימה יכולה לסייע לו להשיג התקדמות ובנוסף לכך למנוע ממנו את הסבל מחוסר ההצלחה במסגרות הרגילות אשר אינן ערוכות לילדים עם הפרעות תקשורת.
אבחון הפרעות תקשורת
לשם אבחון הפרעות תקשורת, יש להגיע למרכז להתפתחות הילד ולהיבדק על ידי רופא התפתחותי. בדרך כלל מדובר ברופא ילדים או נוירולוג ילדים המתמחה בהתפתחות הילד, ויכול להעריך באמצעות בדיקות שונות את מידת ההתפתחות ולקבוע האם קיימת הפרעת תקשורת. הורים חושדים בהפרעת תקשורת במידה והילד לא מדבר היטב, לא מפתח חברויות חדשות ומתעסק בעיקר בפעולות רוטיניות בינו ובין עצמו, ובמקרים אלה פונים למרפאה ההתפתחותית. לא תמיד ניתן לאבחן את הפרעת התקשורת במפגש בודד, ולעתים יש צורך במספר מפגשים על מנת להגיע לאבחון הפרעת התקשורת ממנה סובל הילד.
טיפול בהפרעות תקשורת
למרות שלא קיים טיפול המרפא הפרעות תקשורת, חשוב לזכור שמסגרת חינוכית מתאימה היא הבסיס להתקדמות הילד. במסגרת מתאימה, המתחילה בגן ילדים מתאים וממשיכה לבית ספר דומה, מאפשרת לילד להתפתח על פי צרכיו ויכולתו, תוך חיזוק המרכיבים התפקודיים החלשים שלו והכנה לעצמאות מסויימת. ילדים הסובלים מהפרעות תקשורת, במקרים רבים צריכים עזרה יום יומית, ומסגרת מתאימה תאפשר לפחות "לשחרר" את הוריהם לעבודה ולטיפול בילדים האחרים לחלק משעות היום.
בנוסף, ילדים הסובלים מהפרעות תקשורת ולומדים במסגרות רגילות, סובלים שם מאוד מכיוון שאינם מתאימים לשיטה, לא מסוגלים להתמודד עם הרעש ונאלצים להתנתק ולהתבודד. לעומת זאת, מסגרות חינוכיות מתאימות מאפשרות לילדים להיפתח ובכך מאפשרות את ההתקדמות שלהם. מומחים שונים טוענים שבעזרת טיפול מתאים ניתן להשיג התקדמות מסויימת אצל ילדים הסובלים מאוטיזם, אך התקדמות זו מוגבלת בעיקר למקרים הקלים וברי המזל.
ספקטרום רחב של הפרעות תקשורת
אם בעבר כל הפרעות התקשורת הוגדרו כ"אוטיזם", מבלי להתייחס לשוני ולחומרת המצב, כיום הפרעות התקשורת כוללות ספקטרום רחב הכולל מספר מחלות כמו אוטיזם, הפרעה התפתחותית נרחבת, תסמונת אספרגר, תסמונת רט וכו'.
אוטיזם
מחלה בה מופיע קושי במרכיבים תקשורתיים רבים, והסובלים ממנה הם בעלי התנהגות אופיינית הכוללת:
- קושי באינטרקציה חברתית – אנשים הסובלים מאוטיזם נמנעים מכל אינטרקציה חברתית, ולא מפתחים יחסים עם בני גילם. ילדים אלה גם לא תמיד יוצרים קשר עם ההורים, לא מתמידים במשחק ולא מראים מחוות של הנאה.
- חוסר קשר עין והבעות פנים – ילדים הסובלים מאוטיזם נמנעים מיצירת קשר עין עם הסביבה ולא מביעים רגשות על ידי הבעות פנים. בנוסף, הם לא יבינו הבעות פנים ומחוות מצד אחרים, וכתוצאה ישארו מנותקים מבחינת התקשורת הבלתי מילולית.
- עיכוב בשפה והפרעות בדיבור – במקרים שונים ילדים הסובלים מאוטיזם יחוו גם עיכוב שפתי, אשר לא מוסבר על ידי הפרעה בשמיעה ולא מוחלף על ידי אמצעים אחרים (כמו תנועות ידיים). בנוסף, לאחר שמתפתחת השפה היא יכולה להופיע כשפה מונוטונית ותבניתית תוך שימוש בניבים ומילים לא מוכרים.
- עיסוק בתחום מסויים – ילדים הסובלים מאוטיזם מתעסקים באופן רוטיני וקבוע בתחום מסויים, בצורה אינטנסיבית וטקסית. הילדים יתעסקו באותו התחום כל הזמן ללא הפסקה, ולא יפתחו לגירויים אחרים. בנוסף, העיסוקים יתאפיינו בתנועה חזרתית תוך ניפוף בידיים וברגליים ובעיסוק בחלקים ספציפיים של צעצועים.
תסמונת אספרגר
תסמונת של הפרעת תקשורת אשר אינה מאופיינת בהפרעה בתפקוד השפתי או הקוגניטיבי. למביט מהצד, ילדים ומבוגרים הסובלים מתסמונת אספרגר יראו רגילים למדי, אך בהסתכלות אובייקטיבית על ידי איש מקצוע ניתן לשים לב למאפיינים של האוטיזם שהוזכרו. אנשים הסובלים מתסמונת אספרגר לא יפתחו קשרים חברתיים, יתעסקו בתחום מסויים תוך מעקב אחר דפוס קבוע וחזרתי ויתקשו בתקשורת לא מילולית. עם זאת, ילדים עם תסמונת אספרגר כן מפתחים סקרנות בתחומים שונים אשר לא דורשים יחסים בין אנשים, ומתפתחים בצורה תקינה ועל כן חלקם יכולים להשתלב בשלב מתקדם במערכת החינוך הרגילה ובמקצועות שונים בשוק העבודה.
הפרעה התפתחותית נרחבת ותסמונת רט
לעתים, כאשר ברור שקיימת הפרעה התפתחותית ותקשורתית אך היא אינה עונה על הקריטריונים של התסמונות המוכרות, מגדירים אותה כ"הפרעה התפתחותית נרחבת" ובשל כך, הרבה מאוד מהסובלים מהפרעת תקשורת נכנסים לקטגוריה הזו. תסמונת רט היא הפרעה התפתחותית המתבטאת כהפרעה התפתחותית גנטית, אשר ייחודית בכך שקיים בה מרכיב גנטי. זוהי תסמונת המופיעה בעיקר אצל בנות, אשר בסביבות גיל 5 חודשים עד שנתיים וחצי חוות ירידה התפתחותית משמעותית המשפיעה עליהן בכל התחומים כולל בתחום התקשורת.
ראו גם:
