מחלות של מערכת העצבים גורמות לרוב להפרעה תפקודית קשה ודורשים טיפול. רקמת המוח והעצב הן רקמות רגישות ביותר, אשר נפגעות באופן קשה ממחלות שונות ועל כן יש לטפל במחלות נוירולוגיות מהר ככל שניתן. טיפול מהיר ויעיל יכול למנוע את החמרת המצב, להפחית את הנזק התפקודי ארוך הטווח ולאפשר החלמה חלקית או מלאה של העצבים.
עם זאת, גם במקרים בהם מציעים טיפול בזמן, לא תמיד ניתן להשיג החלמה מלאה ובמצבים רבים החולים נשארים עם נזק נוירולוגי ותפקודי כלשהו.
בדומה למחלות אחרות, גם במחלות של מערכת העצבים ניתן לטפל על ידי תרופות, באמצעות טיפולים כירורגיים (נוירוכירורגיים) ובאמצעות טיפול התנהגותי. במקרים רבים, שילוב של כל דרכי הטיפול עם שיקום נוירולוגי ארוך יכול להשיג את התוצאות המיטיבות, ועל החולים להיאזר בסבלנות ולהבין שהטיפול בנזק הנוירולוגי יכול להיות ארוך ומייגע.
טיפול להמסת קרישים בשבץ מוחי
שבץ מוחי הוא מצב בו אספקת הדם לחלקים מהמוח נפגעת, אחד הטיפולים היעילים ביותר בו הוא טיפול להמסת קרישים. טיפול זה מתאים לשבץ איסכמי, בו הפגיעה באספקת הדם מופיעה על רקע חסימה של כלי דם. מכיוון שבדרך כלל כלי הדם נחסמים על ידי קריש דם, טיפול על ידי תרופות להמסת קרישים גורם לפירוק קרישי הדם, פתיחת העורק החסום וחידוש אספקת הדם לאזור הפגוע.
טיפול להמסת קרישים, אשר נקרא גם TPA, ניתן לחולים תוך 4.5 שעות מרגע הופעת השבץ, ומשפר מאוד את הפרוגנוזה שלהם ואת סיכוייהם לחזור לתפקוד תקין. במידה והחולים הגיעו לחדר המיון בשלב מאוחר יותר, לא מבצעים את הטיפול מחשש לדימומים ופגיעה מוחית אחרת. בנוסף, חולים המשתמשים בתרופות לדילול דם (כמו קומדין), או כאלה הסובלים ממחלות רקע שונות לא יכולים לעבור את הטיפול.
צנתור מוחי לטיפול בשבץ מוחי
בשנים האחרונות תחום הצנתורים המוחיים התקדם מאוד, וכיום צנתור מוחי מאפשר טיפול בשבץ איסכמי ומציל חולים רבים מהארץ והעולם. במהלך הצנתור, מכניסים צנתר אל עורק ראשי ומנווטים אותו באמצעות שימוש בחומר ניגוד אל העורק החסום במוח. לאחר שמגיעים למקום, משתמשים בטכניקות ובמניפולציות שונות על מנת לפתוח את כלי הדם החסום ולחדש את זרימת הדם. מלבד הטיפול בשבץ, צנתור מוחי יכול להתבצע גם במקרים של הפרעות נוירולוגיות מבניות נוספות, כמו לדוגמא מפרצת או AVM.
תרופות לטיפול באפילפסיה
מחלת האפילפסיה היא מחלה קשה ביותר, והופעת הפרכוסים גורמת לנזק רב ודורשת טיפול להפסקת הפרכוס ולמניעתו. אנשים הסובלים מאפילפסיה יכולים בעיקרון לפתח פרכוס בכל רגע במהלך חייהם, ובמקרים רבים הפרכוס יכול לגרום להם לסכנה ממשית. לדוגמא, הופעת פרכוס במהלך נהיגה או שחייה יכולה להביא להשלכות מרחיקות לכת, וגם במידה והפרכוס מופיע במקום בטוח לא מדובר במצב נעים. מלבד זאת, ללא טיפול בפרכוסים החולים לא יכולים לחיות באופן נורמלי, נמצאים בחשש מתמיד מפני הופעת הפרכוס ולא יכולים להשתלב במסגרות כמו עבודה או לימודים.
- תרופות להפסקת התקפים – פרכוסים ארוכים יכולים להביא לפגיעה מוחית קשה, ופרכוס של מעל 30 דקות גורם לנזק מוחי בלתי הפיך. ולכן, כמעט בכל מקרה של פרכוס אשר אינו פוסק באופן עצמאי משתמשים בתרופות דרך הוריד כמו ואליום או מידאזולם אשר מסייעות להפסקת הפרכוס.
- תרופות למניעת התקפים – מלבד הטיפול המיידי, כל חולה אפילפסיה משתמש בתרופות באופן כרוני אשר מטרתן למנוע את הופעת ההתקף הבא. התרופות צריכות להילקח באופן קבוע לאורך כל החיים, ועל פי סוגי הפרכוסים וביטויים הקליני מחליטים הרופאים באיזה תרופה להשתמש. התרופות הנפוצות לטיפול בפרכוסים הם טרגטול, קפרה, ולפרואט (דפלפט), טופמקס, למיקטל ותרופות נוספות המותאמות לפי סוגי ההתקף שאובחנו.
ניתוחים להסרת גידולים
גידולים במוח הם מצב הגורם לביטוי של תסמינים נוירולוגיים שונים, ובהתאם למיקום הגידול החולים מתחילים לפתח חסרים תפקודיים. גידולים במוח יכולים להיות שפירים או ממאירים, ועל פי סוג הגידול ומיקומו מחליטים באיזה דרך להסיר אותו. בחלק מהמקרים, ובמיוחד כאשר מדובר בגידולים שפירים אסימפטומטיים (בעיקר מנינגיומות) מסתפקים הרופאים במעקב, אך במקרים אחרים יש צורך בניתוח דחוף להסרת הגידול. ניתוחים נוירוכירורגיים ובמיוחד ניתוחים להסרת גידולים כוללים סיכון מסויים, מכיוון שבמהלך הוצאת הגידול נפגעים לפעמים מבנים אנטומיים תפקודיים של המוח אשר יכולים להשאיר את המטופלים עם נזק.
סטרואידים לטיפול במחלות אוטואימוניות
מחלות אוטואימוניות של מערכת העצבים יכולות לגרום לנזק תפקודי קשה ביותר, וללא טיפול יעיל להוביל לנזק ארוך טווח. הטיפול היעיל ביותר במחלות אוטואימוניות מכל הסוגים (כולל כאלה שאינם במערכת העצבים) הוא לרוב סטרואידים, אשר גורמים לדיכוי מערכת החיסון והפסקת התהליך האוטואימוני. בחלק מהמחלות (כמו לדוגמא גיליאן ברה), בוחרים להשתמש דווקא בתרופות אחרות כמו פלזמפרזיס ו-IVIG.
ניתוחים לטיפול בדימומים מוחיים
דימום מוחי הוא מצב מסכן חיים אשר מופיע לרוב לאחר חבלת ראש ודורש טיפול נוירוכירורגי מיידי. במהלך הטיפול מבצעים חתך בגולגולת דרכו מנקזים את הדם אשר לוחץ על מבנים מוחיים ומורידים את הלחץ התוך גולגלתי. במקרים רבים משאירים במוח מכשיר המודד את הלחץ התוך גולגלתי המאפשר לבדוק את המצב לאחר הניתוח. לא תמיד ניתן לדעת האם הניתוח יציל את חיי המטופלים או שעצמת הפגיעה היתה קשה מדי ונגרם נזק מוחי קבוע, אך במקרים רבים הניתוח מציל את חיי המטופלים אשר נפגעו בצורה קשה.
ניתוחים נוירוכירורגים נוספים
מלבד הטיפולים הכירורגיים שהוצעו, ניתן לטפל במחלות נוירולוגיות שונות אצל ילדים ומבוגרים באמצעות ניתוחים מסוגים שונים:
- יצירת שאנט – במצבים בהם קיימת הפרעה בניקוז נוזל המוח ומופיעה בצקת מוחית, ניתן ליצור "מעקף" ולנקז את הנוזל אל חלל הפריטונאום.
- גירוי מוחי עמוק – באמצעות מיקום אלקטרודות באזורים מדוייקים מאוד במוח ניתן להשיג גירוי קבוע של אזורים שנפגעו ולטפל במחלות שונות כמו מחלת פרקינסון.
- ניתוחי חוט שדרה – מלבד המוח, גם חוט השדרה הוא חלק חשוב ביותר במערכת העצבים, וניתוחי חוט שדרה מתבצעים כאשר קיימת הפרעה לחוט השדרה כמו גידולים, אבצסים, היצרות התעלה וכו'.
