טרשת נפוצה היא מחלה דלקתית כרונית, בה מערכת החיסון פוגעת בשכבת המיאלין המכסה את העצבים וכתוצאה מופיעים סימנים נוירולוגיים שונים.
שכבת המיאלין, המהווה חלק בלתי נפרד מהחומר הלבן במוח וחשובה מאוד על מנת לאפשר תקשורת טובה בין חלקי המוח השונים, ולכן פגיעה בה אשר מופיעה בטרשת נפוצה גורמת בסופו של דבר להתדרדרות בלתי הפיכה במצב העצבים.
המחלה מתקדמת בהדרגה, כאשר ככל שהזמן חולף מופיעים יותר נגעים אשר עם הזמן גורמים ליותר מגבלות נוירולוגיות, עד שבסופו של דבר חלק גדול מהחולים נשארים עם נכויות קשות.
הביטוי של מחלת טרשת נפוצה הוא רחב מאוד, ובהתאם לאזור הפגוע במוח מופיעים הפרעות שונות, כמו הפרעות בראיה, הפרעות בדיבור, הפרעות בתנועה ובהליכה וכו'. מכיוון שמדובר במחלה אשר מתקדמת לאט וגורמת לנזקים מסוגים שונים, לעתים קשה מאוד לאבחן אותה בזמן ורק לאחר מעקב ארוך ניתן להגיע לאבחנה המתאימה. טרשת נפוצה היא מחלה ללא מרפא, ומצבם של החולים בסופו של דבר יתדרדר, אך עם זאת קיימות כיום תרופות מסוגים שונים אשר מאפשרות להאט את מהלך המחלה, ולאפשר לחולים להישאר תפקודיים למשך זמן רב יותר.
גורמים לטרשת נפוצה
טרשת נפוצה (multiplesclerosis) מופיעה על רקע הפרעה אוטואימונית אשר גורמת לכך שתאי מערכת החיסון תוקפים את שכבת המיאלין וגורמים כתוצאה מכך להופעת נגעים מוחיים. הפגיעה במיאלין גורמת להפרעה במעבר האות החשמלי במוח וכתוצאה להופעת הסימנים הנוירולוגיים האופייניים. עדיין לא ברור מהי הסיבה להופעת התהליך האוטואימוני, אך להשערת רופאים וחוקרים רבים ככל הנראה מדובר בשילוש של גורמים גנטיים וסביבתיים אשר גורמים למחלה.
תסמינים של טרשת נפוצה
מכיוון שטרשת נפוצה גורמת ליצירת נגעים מוחיים, הם גורמים להפרעה נוירולוגית בהתאם למיקום הנגעים. בדרך כלל, הביטוי של טרשת נפוצה מופיע בהתקפים אשר גורמים להופעת התסמינים האופייניים ולאחריהם תקופת הפוגה והחלמה.
הסימנים הראשונים אצל רוב החולים קשורים למערכת הראיה, ובמקרים רבים התלונות הראשונות של טרשת נפוצה יהיו על ראיה כפולה, הפרעות בשדה הראיה וכאב בזמן הנעת העיניים. מלבד זאת, הופעת נגעים במקומות אחרים במוח יכולים לגרום לפגיעה ביכולות תפקודיות אחרות, כמו הרגשת עקצוצים בחלקי גוף שונים, רעד והפרעות הליכה, דיבור מבולבל, חולשת גפיים ועוד.
אצל רוב חולי טרשת נפוצה, הסימנים מחמירים בזמן מחלת חום, וככל הנראה העליה בחום הגוף מעוררת את סימני המחלה. בשלבי המחלה הראשונים, חולים רבים נהנים מתקופות הפוגה – תקופות ממושכות בהן סימני המחלה חולפים. עם זאת, בשלבים מאוחרים יותר הפגיעה הנוירולוגית הופכת לבלתי הפיכה ונשאר נזק קשה הגורם לנכות. חשוב להבין שהופעת הסימנים הנוירולוגים בטרשת נפוצה היא אינדיווידואלית ומשתנה בין החולים, וחולים רבים יכולים ליהנות מתקופות הפוגה ממושכות ולקיים אורח חיים תקין ככל שניתן.
סוגים של טרשת נפוצה
על פי מהלך המחלה, ניתן לחלק אותה למספר סוגים:
- Relapsing and remitting – הסוג הנפוץ ביותר אשר מופיע בכ-85% מחולי טרשת נפוצה וגורם להופעת התקפים ואחריהם תקופת החלמה והפוגה. יש לציין שלא תמיד ההחלמה מהתקפי המחלה היא מלאה, ולעתים נשאר נזק כלשהו.
- Primary Progressive – מופיע בכ-10% מהחולים ובו אין הפוגה ותקופת החלמה, אלא המחלה הולכת ומחמירה עם הזמן, והחולים נשארים עם נכות.
- Secondary Progressive – חולים רבים אשר סובלים מהסוג Relapsing remitting מפתחים בסופו של דבר מחלה שאינה מחלימה ומתקדמת עד הישארות נזק כרוני. שלב זה מופיע לרוב תוך 25 שנים של מחלה.
- Benign – הסוג הקל ביותר של טרשת נפוצה, אשר גורם להופעת מספר התקפים בלבד, אשר מחלימים לחלוטין ולא גורמים לנזקים ארוכי טווח.
אבחון של טרשת נפוצה
אבחנת טרשת נפוצה מתבצעת על ידי בדיקת MRI בפרוטוקול מתאים, בו מחפשים את הנגעים המוחיים. במידה ומופיעים תסמינים אופייניים, הרופא ישלח את המטופלים לבדיקת ההדמיה, על מנת לבדוק האם קיים נגע מוחי והאם אכן מדובר בטרשת נפוצה.
על מנת להשיג אבחנה של טרשת נפוצה בבדיקת MRI, צריכים להבחין בהופעה של מספר נגעים במקומות שונים ובזמן שונה. כלומר, יש לבצע מספר בדיקות הדמיה, אשר יראו שעם הזמן מופיעים נגעים חדשים במקומות נוספים במוח (נדרשים לפחות 2 נגעים לקבלת אבחנה). מלבד בדיקת ה-MRI, ניתן גם לבצע בדיקת ניקור מותני לחיפוש נוגדני IgG אוליגוקלונאליים ולבצע בדיקות נוספות על מנת לאבחן את המחלה. בדיקה נוספת לאבחון המחלה היא בדיקת VEP, שמאפשרת לאבחן את מקור הפרעות הראייה.
טיפול בטרשת נפוצה
הטיפול בטרשת נפוצה מתחלק לטיפול בהתקף עצמו וטיפול ארוך טווח למניעת הופעת ההתקפים וצמצום הסיבוכים:
- סטרואידים – בדומה למחלות דלקתיות אחרות, גם הטיפול בהתקפים של טרשת נפוצה מתבסס על שימוש בסטרואידים, אשר לרוב יינתנו דרך הווריד. הסטרואידים מפחיתים את התהליך הדלקתי ומורידים את הבצקת המוחית ולכן מסייעים לקיצור ההתקף ושיפור התסמינים.
- אינטרפרונים – טיפול ארוך טווח אשר מאט את התקדמות המחלה, ומפחית את מספר ההתקפים ואת חומרתם. לאינטרפרונים תופעות לוואי רבות כמו כאב באזור ההזרקה, כאבי ראש, הפרעה בתפקודי הכבד והורדת מספר כדוריות הדם הלבנות.
- קופקסון – תרופה מבית חברת התרופות "טבע", אשר מוזרקת מתחת לעור פעם ביום ומונעת גם כן את התקדמות המחלה. לקופקסון פחות תופעות לוואי מאינטרפרונים, ולכן השימוש בה נפוץ יותר.
- קנאביס רפואי – לחלק מהחולים ישנו אישור לשימוש בקנאביס רפואי, אשר יכול לשפר באופן משמעותי את איכות החיים, להקל על הכאבים, להעלות את מצב הרוח ועוד.
ראו גם:
ניוון שרירים
