מחלות משניות שעלולות לגרום לפגיעה נוירולוגית

מחלות נוירולוגיות יכולות להופיע על רקע מחלות אחרות, אשר מגבירות את הסיכון להופעת הפגיעה המוחית. כמעט לכל מחלה סיסטמית, כמו לדוגמא סוכרת או מחלות לב קיימת השפעה על מערכות שונות בגוף וביניהן על המוח.

ההשפעה ארוכת הטווח של מחלות הרקע המשניות יכולה לגרום בסופו של דבר לפגיעה נוירולוגית המתבטאת כפגיעה מוחית או כפגיעה בעצבים פריפריים. שליטה במחלת הרקע, כמו איזון הסוכרת ולחץ הדם יכולה כמובן למנוע את סיבוכי המחלה השונים וביניהם את הסיבוכים המוחיים.

פרפור פרוזדורים ומחלות לב נוספות כגורם לשבץ

שבץ מוחי הוא אחת המחלות הנוירולוגיות הנפוצות, הקשות והמפחידות ביותר, ואנשים עם מחלות לב שונות נמצאים בסיכון מוגבר לפתח שבץ מוחי. אחד המנגנונים הפתופיזיולוגים להתפתחות השבץ הוא על ידי שליחת קריש דם מהלב אל המוח. מחלת הלב גורמת להיווצרות קריש דם בתוך הלב, על רקע ההפרעה בזרימת הדם הגורמת ליצירת הקריש.

לאחר היווצרות הקריש, הוא "נזרק" על ידי מערכת העורקים אל המוח, גורם לחסימת כלי דם ולשבץ. מחלת הלב העיקרית אשר יכולה לגרום לכך היא פרפור פרוזדורים, ומלבד זאת גם מחלות נוספות כמו מומים מולדים, מסתמים תותבים, אנדוקרדיטיס ואחרות יכולות לשלוח קרישים אל המוח. על מנת להימנע משבץ מוחי בקרב חולים במחלות לב, רופאים רבים ממליצים על שימוש במדללי דם כמו קומדין, ובשנים האחרונות על פרדקסה וקסלרטו.

יתר לחץ דם, סוכרת וכולסטרול כגורם סיכון לשבץ

יתר לחץ דם, סוכרת וכולסטרול הם הגורמים העיקריים להתפתחות טרשת העורקית, אשר יכולה להסתיים כשבץ מוחי. המחלות האלה, גורמות להיווצרות פלאק טרשתי על דפנות כלי הדם, אשר מתחיל לצפות אותן ולחסום את זרימת הדם. בשלב מסויים, הפלאק הטרשתי נקרע ונוצר קריש דם אשר חוסם את העורק וגורם לשבץ. על מנת להימנע מההגעה למצב של שבץ מוחי או התקף לב, יש להקפיד על:

• הורדת לחץ דם – באמצעות תרופות מתאימות כמו מעכבי ACE, חוסמי תעלות סידן, חוסמי בטא וכו'.
• הורדת רמת הכולסטרול – שמירה על רמה תקינה של כולסטרול חשובה מאוד למניעת טרשת העורקים, ולשם כך יש להשתמש בסטטינים על פי המלצות הרופא.
• איזון הסוכרת – רמת הסוכר בדם משפיעה מאוד על הסיבוכים העתידיים, ולכן איזון הסוכרת חיוני למניעת מחלות כלי דם וביניהן שבץ. יש לאזן את הסוכרת על ידי פעילות גופנית, תזונה ותרופות בהתאם להמלצות הרופאים, ולהקפיד על רמות סוכר בצום והמוגלובין A1C טובות ויציבות.
• שימוש באספירין – אחת הדרכים להימנע מיצירת קרישי הדם החוסמים את העורקים היא שימוש באספירין, אשר מעכב את היצמתות הטסיות והוכח כמונע אירועים של שבץ והתקפי לב.

סוכרת כגורם לנוירופתיה

מלבד התרומה של הסוכרת לשבץ מוחי, סוכרת גורמת לסיבוכים נוספים וביניהם נוירופתיה סוכרתית – כאב "שורף" ממקור עצבי. מדובר בכאב קשה ביותר, אשר מופיע אצל אנשים עם רמות סוכר לא מאוזנות אשר מעיר משינה ומונע תפקוד תקין. על מנת למנוע את הופעת הנוירופתיה, יש כמובן לאזן את רמת הסוכר בדם ולהקפיד על איזון הסוכרת. לאחר שהכאב הופיע, ניתן להשתמש בתרופות שונות להקלה על הכאב או בתרופות כמו ליריקה, שאושרו לאחרונה לטיפול בכאב נוירופתי.

פריצת דיסק כגורם להפרעות מוטוריות ותחושתיות ברגל או ביד

פריצת דיסק גורמת ללחץ על העצבים היוצאים מחוט השדרה אשר יכול להתבטא כחולשה מוטורית ותחושתית ברגל או ביד. הלחץ על העצב כתוצאה מפריצת הדיסק גורם להפרעה בכוח הגס (יכולה להתבטא על ידי רגל שמוטה או דלדול שרירים), הפרעה בתחושה והופעת נימול, הירדמות איברים וכאבים.

במידה ומדובר בפריצת דיסק צווארית, היא תגרום לחולשה ביד ובאצבעות, ומנגד במידה ומדובר בפריצת דיסק מותנית היא תגרום לחולשה של רגל אחת. במצבים קיצוניים, פריצת הדיסק תגרום גם לחוסר שליטה על הסוגרים, ובמקרים אלה יש צורך בטיפול דחוף. במקרים הקלים, ניתן להסתפק בפיזיותרפיה ומנוחה, ובמידה וזה אינו עוזר ללכת לניתוח לטיפול במצב.

חוסר בויטמין B12

אחד הגורמים התזונתיים המשמעותיים ביותר המובילים להפרעות נוירולוגיות שונות הוא ויטמין B12, אשר מגיע בעיקר מדגים, בשר, ביצים ומוצרי חלב. החסר בויטמין B12 גורם להופעת אנמיה, אך במקרים חריגים וממושכים יכול לגרום להופעת תסמינים נוירולוגיים כמו תחושות עקצוצים, בלבול והפרעות בזיכרון והפרעות נוספות.

מכיוון שלויטמין B12 תפקיד חשוב בבריאות העצבים, חסר כרוני שלו אשר לא מטופל בזמן יכול להביא לפגיעה נוירולוגית קבועה. יש לציין שלעתים החסר ב-B12 גורם להפרעה נוירולוגית עוד לפני שמופיעה האנמיה, ולכן חשוב להתייחס לכך בכל תלונה על בעיות נוירולוגיות.

הפרעות סיסטמיות כגורם לפרכוסים

פרכוסים יכולים להופיע על רקע מחלת האפילפסיה, אך יכולים גם להיות לאחר הפרעות סיסטמיות הכוללות:

• הפרעות אלקטרוליטריות – הפרעות כמו רמת סוכר נמוכה (מתחת ל-20 מ"ג לד"ל), רמת נתרן נמוכה (מתחת ל-120), מצבים היפראוסמולריים או ירידה ברמת הסידן יכולים לגרום להופעת פרכוס.
• ירידה בתפקוד הכבד והכליות – לכבד והכליות חשיבות גדולה בפינוי רעלים וחומרי פסולת מהגוף, ובמידה והם נפגעים יכול להופיע פרכוס.
• רעלת הריון – יכולה לגרום לסיבוכים רבים וביניהם להופעת פרכוסים.