מחלות נוירולוגיות הן מחלות התוקפות את מערכת העצבים, וגורמות לתסמינים שונים. בהתאם לסוג המחלה והגורם לה, כל מחלה נוירולוגית גורמת להשפעה כלשהי על מערכת העצבים, המתבטאת בפגיעה תפקודית, כמו פגיעה בכוח, הפרעות בדיבור, פגיעה בקואורדינציה וכו'.
ברגע שמופיע חשד שמדובר במחלה נוירולוגית, הרופאים יבצעו בדיקה נוירולוגית מלאה, ייקחו בדיקות דם, יבצעו מספר בדיקות הדמיה ובסופו של דבר יגיעו לאבחנה אודות המחלה.
מה יכול להשתבש במערכת העצבים?
מערכת העצבים היא מערכת גדולה ומסועפת, אשר כוללת באופן כללי את המוח, חוט השדרה והעצבים הפריפריים. לכל אורך הדרך עלולה להופיע פגיעה כלשהי, אשר תגרום להופעת הסימנים האופייניים ותרמז על המחלה הקיימת.
קיימים מספר דברים אשר עשויים להשתבש במערכת העצבים:
- פגיעה באספקת דם – אחד המצבים הנפוצים ביותר בנוירולוגיה הוא פגיעה באספקת הדם למוח, אשר מופיעה במקרים של שבץ, דימומים מוחיים, מפרצות ומצבים נוספים.
המוח הוא איבר רגיש ביותר, ולכן כל פגיעה באספקת הדם אליו תגרום לו להפסיק לתפקד כראוי ותוביל להופעת נזק. במידה והפגיעה באספקת הדם מאובחנת בשלב מוקדם מספיק, ניתן עוד "להציל" את המצב ולשמר מעט רקמה מוחית בריאה, אך במידה וחולף זמן רב עד האבחנה והטיפול, בדרך כלל רקמת המוח מתה מאיסכמיה, ונותר נזק ארוך טווח. - עירור חשמלי – קבוצה נוספת של מחלות נוירולוגיות היא מצבים בהם מופיע עירור מוקדי או כללי של רקמת המוח. מצבים אלה מתבטאים בהופעת פרכוסים, ובדרך כלל מדובר במצב כרוני הנקרא אפילפסיה. חולי אפילפסיה סובלים מכך שהמוח שלהם "מתעורר" ללא התרעה מוקדמת, וכתוצאה מופיעים הפרכוסים האופייניים.
בדרך כלל ניתן לשלוט במחלות הפרכוסיות באמצעות תרופות מתאימות, אך מדובר בחולים כרוניים שנאלצים להשתמש בתרופות לאורך כל חייהם. - גידולים – גידולי מוח הם גידולים שכיחים יחסית, ויכולים להופיע כגידולים ראשוניים של רקמת מוח או כגרורות שהגיעו למוח מגידולים אחרים. גידולים במוח יכולים ללחוץ על רקמת המוח ולמנוע ממנה לתפקד כראוי או לחילופין לצמוח בתוך הרקמה. כאשר הגידולים לוחצים על הקורטקס, או עוברים במסלולם של עצבים חשובים, מופיעים תסמינים בהתאם למיקום הפגוע.
הטיפול בגידולים כאלה הוא בדרך כלל ניתוח להסרתם, ובהמשך טיפולי כימותרפיה והקרנות. יש לציין שמכיוון שניתוחי מוח הם ניתוחים קשים מאוד, אשר במהלכם יכול להיגרם נזק (כתוצאה מההתעסקות ברקמת המוח), במקרים אסימפטומטיים ובגידולים מסויימים, לא תמיד ימליצו הרופאים על ניתוח אלא יסתפקו במעקב בלבד. בנוסף, ישנם מקרים שבהם מופיע גידול דמה מוחי. - פגיעה בעצבים פריפריים – מצב נוסף אשר יכול לגרום להופעת סימנים נוירולוגיים הוא פגיעה ספציפית בעצבים הפריפריים. פגיעה מסוג זה יכולה להתרחש כתוצאה מסוכרת, במחלות סיסטמיות כמו גיליאן ברה ובמצבים נוספים. אבחנה של פגיעה בעצבים פרפריים מתבצעת לרוב על ידי בדיקות שונות כמו בדיקת הולכה עצבית או EMG, והטיפול מתבסס על סילוק הגורם לפגיעה וטיפול בכאב או בתסמינים שמופיעים.
- זיהום – זיהום של מערכת העצבים יכול להיות קשה ביותר, ולגרום לירידה במצב ההכרה ולהופעת סימנים נוירולוגיים נוספים. בדרך כלל, הזיהום מופיע בקרום המוח, וגורם לדלקת קרום המוח. במקרים נוספים, יכול להופיע גם זיהום ברקמת המוח עצמה – מצב קשה יותר לטיפול.
זיהומים במוח יכולים להיות נגיפיים (כמו לדוגמא הרפס) או חיידקיים (נגרמים על ידי מנינגוקוק או פנאומוקוק) והטיפול מתבצע בהתאם. - מחלות ניווניות (דגנרטיביות) – רקמת המוח יכולה להתנוון ולהזדקן, ובמקרים אלו מופיעות מחלות המתארות את התנוונות הרקמה. שתי המחלות החשובות ביותר בקבוצה זו הן אלצהיימר ופרקינסון. מחלת האלצהיימר היא מחלה הגורמת לירידה הדרגתית בתפקוד הקוגניטיבי, ומופיעה לאחר שקיעת משקעים במוח. לרוע המזל לא ניתן לטפל באלצהיימר ולהביא לריפוי המחלה, אך זיהוי מוקדם של המחלה (בשלב הקרוי ליקוי קוגניטיבי מתון), שימוש בתרופות מתאימות וביצוע תרגילים לשיפור היכולת הקוגניטיבית יכולים לעזור לשיפור המצב.
לעומת האלצהיימר, מחלת הפרקינסון היא מחלה הפוגעת דווקא במערכת המוטורית, ומופיעה לאחר פגיעה במנגנון הפרשת הדופמין. מחלת הפרקינסון גורמת לתסמינים אופייניים, כמו רעד, נוקשות אופיינית, קשיים בביצוע תנועה ושינויים ביציבה.
בשל הקושי להפעיל את השרירים, חולי פרקינסון סובלים מירידה קשה בהבעות הפנים (הנקראת גם "פני מסיכה"), קול נמוך, שינויים בכתב היד ותסמינים נוספים.
בדרך כלל, תוך מספר שנים, גם חולי פרקינסון מתחילים לפתח דמנציה והפרעות קוגניטיביות, בדומה לחולי אלצהיימר. הטיפול בפרקניסון מתבצע על ידי שימוש בתרופות מסוגים שונים, ובשנים האחרונות גם על ידי ניתוח לגירוי מוחי עמוק. - פגיעה במבנה האנטומי – המבנה האנטומי של המוח מורכב מאוד, וכל פגיעה בשלמותו עלולה להביא להופעת תסמינים שונים.
פגיעות במבנה האנטומי יכולות להיות במוח, חוט השדרה או העצבים הפריפריים, ולגרום להופעת תסמינים נוירולוגיים. לדוגמא, פגם אנטומי שמונע את ניקוז נוזל המוח יביא בסופו של דבר לכאבי ראש ותסמינים דומים, פריצת דיסק יכולה להביא לכאבים ולחולשת צד אחד, היצרות של תעלת השדרה ללחץ וכאבים אופייניים וכו'.
בדרך כלל מאבחנים את המצבים האלה על ידי בדיקות הדמיה, ומטפלים בהם באמצעים כירורגיים בהתאם לצורך.
ראו גם:
