מערכת העצבים היא מערכת השליטה והבקרה של הגוף, ואחראית להפעיל אותו. מערכת העצבים כוללת את המוח, המוחון, חוט השדרה והעצבים הפריפריים, אשר לכל אחד מהם תפקיד חשוב ומשמעותי בפעילות התקינה של הגוף.
כאשר חלק ממערכת העצבים אינו פועל כראוי, מתחילים להופיע תסמינים נוירולוגיים בהתאם לתפקידו של החלק שנפגע, ולכן הבנת מערכת העצבים מסייעת במקרים רבים לרופאים לזהות את הפגיעה ולהמליץ על טיפול במחלות מערכת העצבים על פי הסימנים הקליניים בלבד.
האנטומיה של מערכת העצבים
מערכת העצבים מתחלקת לשני חלקים:
- מערכת העצבים המרכזית – כוללת את המוח, המוחון וחלקים מחוט השדרה, וגורמת להעברת המידע והפקודות אל איברי הגוף השונים, וקבלת מידע מהם והעברתו אל המוח. פגיעה במערכת העצבים המרכזית תהיה לרוב נרחבת, ותכלול איברים רבים, ולרוב תתבטא כשיתוק של צד אחד.
- מערכת העצבים הפריפרית – כוללת את העצבים היוצאים מחוט השדרה ומעצבבים את האיברים השונים. פגיעה במערכת העצבים הפריפרית תהיה בדרך כלל ממוקדת יותר ותכלול איברים ספציפיים.
העברת המידע במערכת העצבים
המידע במערכת העצבים מועבר על ידי סיגנלים חשמליים, אשר מועברים החל ממערכת העצבים המרכזית ועד המערכת הפריפרית. על מנת לעשות זאת, מערכת העצבים משתמשת בנוירוטרנסמיטורים, אשר משנים את פוטנציאל הממברנה של תאי העצב ובכך גורמים להעברת האות העצבי.
ההולכה העצבית מאפשרת בעצם את הקישור בין המוח לבין העצבים הפריפריים, ובזכותה מועבר המידע מהמוח ואליו. העצבים מתחלקים לסוגי סיבים שונים, אשר כל אחד אחראי על העברת מידע מסוג אחר ובמהירות אחרת. סיבים אלה מספקים את הקישור האנטומי בין חלקים שונים במערכת העצבים, ובכך מספקים את הפעילות העצבית התקינה.
המוח
המוח הוא המרכיב החשוב והמשמעותי ביותר במערכת העצבים, והוא אחראי על תפקודים רבים. כמעט כל המידע השייך למערכת העצבים עובר דרך המוח, אשר מעבד אותו ושולח פקודות לאיברי מטרה אחרים בגוף.
המוח אחראי כמעט על כל תפקוד גופני, כמו ראיה, שמיעה, דיבור והבנת שפה, מערכת התנועה והתחושה, זיכרון, תכנון פעולות, התמצאות במרחב וכל פעולה גופנית אחרת. פגיעה מוחית גורמת כמובן להפרעה תפקודית בהתאם לאזור המוחי שנפגע, ובדרך זו ניתן לאתר את הפגיעה.
רקמת המוח היא רקמה רגישה ועדינה ואינה עמידה לנזקים, ולכן במקרים רבים פגיעה מוחית משאירה נזק ארוך טווח שקשה מאוד לשיקום.
המוחון
המוחון, אשר נקרא גם המוח הקטן או הצרבלום נמצא בגולגולת באזור הנקרא "הגומה האחורית", ואחראי על קואורדינציה ותיאום בין תפקודים מוחיים. למוחון תפקיד חשוב ביותר בשמירה על יציבות, מוטוריקה עדינה, עידון הדיבור וביצוע תנועות מורכבות, ופגיעה בו מתבטאת בורטיגו וסחרחורות, קשיי הליכה, הפרעה בדיבור וחוסר יכולת לבצע תנועות מתואמות ומורכבות הדורשות קואורדינציה.
חוט השדרה
חוט השדרה מקשר בין המוח למערכת העצבים הפריפריים, ועובר בתוך תעלת השדרה. חוט השדרה נפגע במקרים רבים של תאונות דרכים ופגיעות עמוד שדרה, או במצבים כמו גידולים בחוט השדרה או פריצת דיסק. מכיוון שחוט השדרה אחראי על העברת מידע מהמוח לפריפריה, פגיעה בו גורמת לרוב להפרעות במערכת המוטורית והתחושתית (ולעתים גם בשליטה על כיס השתן ובתפקוד המיני), ועל פי האיברים שנפגעו ניתן לקבוע את גובה הפגיעה.
העצבים הפריפריים
מחוט השדרה יוצאים עצבים אשר תפקידם לעצבב את האיברים השונים. כך לדוגמא, קיימים עצבים המעצבבים שרירים מסויימים בידיים, לצד עצבים אחרים אשר יוצאים ממקום אחר אשר מעצבבים את הפנים. מערכת העצבים הפריפרית היא השלב האחרון בין העברת הפקודה מהמוח אל איבר המטרה, ועצבים אלה הם גם בעלי תפקיד תחושתי, ובאמצעותם מועבר המידע התחושתי מאיברים שונים בגוף אל המוח.
מערכת העצבים הפריפרית מעבירה מידע מ-2 סוגים עיקריים:
- תפקוד מוטורי – מידע המועבר מהמוח אל איבר המטרה, וגורם להנעת האיברים. המידע מועבר כסיגנל חשמלי הגורם לכיווץ שרירים, ומאפשר את יכולת התנועה. פגיעה בתפקוד המוטורי גורם בדרך כלל לשיתוק האיברים, ולחוסר יכולת תנועתית.
- מידע סנסורי – מידע תחושתי המועבר מהעור, דרך חוט השדרה אל המוח. המידע הסנסורי מתחלק לתחושה שטחית הכוללת חום וכאב, ותחושה עמוקה הכוללת בעיקר ויברציות ויכולת פרופריוצפטיבית (יכולת המיקום במרחב, החשובה מאוד לתפקוד נכון של הגוף ושיווי משקל). פגיעה במערכת הסנסורית יכול לגרום מצד אחד לאבדן תחושה, ומצד שני להופעת תחושת נימול, הירדמות איברים או כאב.
המידע המוטורי והסנסורי, מועבר על ידי סיבים עצביים אשר דואגים להעברת המידע על ידי סיגנלים חשמליים, ובדרך זו מספקים את תפקוד מערכת העצבים הפריפרית.
פגיעה במערכת העצבים
פגיעה בכל חלק של מערכת העצבים תביא להופעת תסמינים מתאימים. לדוגמא, פגיעה באזורים מסויימים במוח, כפי שקורה בשבץ מוחי תגרום לחולשה ושיתוק בצד אחד של הגוף. חולשה זו תופיע בגלל פגיעה במרכז התנועה השולט על הצד המשותק – ברגע שמרכז התנועה במוח נפגע, האיברים עליהם הם שולטים מתחילים לפתח תסמינים אופייניים. מלבד זאת, הפגיעה המוחית יכולה גם לגרום להפרעות בדיבור ובהבנת השפה, הפרעה בראיה ועוד שלל בעיות אופייניות, המבטאות את הפגיעה בחלקים מסויימים במוח.
דוגמה נוספת היא פגיעה בחוט השדרה עצמו, אשר תגרום גם כן לחולשה אך בעלת מאפיינים אחרים. הפגיעה בחוט השדרה תמנע בעצם את העברת האות העצבי מהמוח אל השרירים ותגרום לחולשה. מסיבה זו, בדרך כלל הסימנים הקליניים של פגיעה בחוט השדרה יהיו מתחת לגובה הפגיעה, כך שככל שגובה הפגיעה בו גבוה יותר כך יהיו מעורבים יותר איברים. לעומת זאת, פגיעה במערכת העצבים הפריפרית (כפי שלדוגמא מופיעה בסכרת) תגרום לפגיעה מוקדית יותר, הגורמת להופעת סימפטומים מוטורים וסנסוריים רק בעצב המעורב.
