נוירואימונולוגיה היא תחום אשר חוקר את הקשר בין מערכת החיסון ובין מערכת העצבים.
קיימות מחלות נוירולוגיות שונות המופיעות על רקע אוטואימוני, כמו לדוגמא מיאסתניה גראביס וגיליאן ברה, בהן תאי מערכת החיסון תוקפים את תאי העצב וגורמים לנזק קשה ביותר.
מלבד המחלות של המוח עצמו, קיימים מקרים בהם מערכת העצבים במנגנון דומה נפגעת על רקע מחלות דלקתיות אחרות, כמו מחלת לופוס, או במקרים של תסמונת פרא-נאופלסטית המופיעה במחלות ממאירות.
נוירואימונולוגים הם אנשי המקצוע אשר עוסקים במחלות אלה, וחוקרים את מנגנון התפתחות המחלות, הפתוגנזה שלהן, דרכי טיפול וכו'.
בזכות חקר הנוירואימונולוגיה ניתן לגלות מהם מרכיבי מערכת החיסון הקשורים לפגיעה מוחית ובעתיד אף לפתח תרופות ודרכים נוספות לטיפול בבעיה.
מחלות אוטואימוניות של מערכת העצבים
בדומה לכל רקמה בגוף, גם במערכת העצבים קיימות מחלות אוטואימוניות אשר מופיעות לאחר שתאי מערכת החיסון תוקפים מרכיבים מסויימים של מערכת העצבים.
ברוב המקרים, לא ידוע הטריגר לבעיה, גורמים המעוררים את ההתקפים האלה או דרכים להימנע, ולשם כך אנשי הנוירואימונולוגיה חוקרים את הנושא במרץ רב. חלק מהמחלות האוטואימוניות הנוירולוגיות הן:
- גיליאן ברה – מחלה אוטואימונית המתבטאת בחולשה ותחושת נימול של שתי הרגליים, במהלך ה"מטפס" כלפי מעלה. זוהי מחלה מופיעה כתגובה דלקתית כנגד העצבים הפריפריים, בדרך כלל מספר שבועות לאחר זיהום בדרכי הנשימה או מערכת העיכול. במקרים קלים, טיפול באמצעות פלזמפרזיס או IVIG מסייע להגיע להחלמה מלאה ולחזרה לחיים תקינים, אך לעומת זאת במקרים קשים יותר נאלצים החולים לעבור תהליך שיקום ארוך ביותר, ולא תמיד מצליחים להשיג מחדש את היכולת התפקודית שלהם שאבדה כתוצאה מהמחלה.
- מיאסתניה גרביס – מחלה התוקפת את הצומת עצב-שריר, וגורמת לשיתוק בעיקר באזור הפנים והעיניים ושרירים נוספים בגוף. למרות שלא ניתן להחלים ממנה, ניתן בהחלט לטפל על מנת להפחית את הסימפטומים של מיאסתניה גרביס ולאפשר למטופלים לקיים אורח חיים תקין יחסית.
- טרשת נפוצה – אחת המחלות החשובות והשכיחות בעולם הנוירולוגיה, המתבטאת על ידי הופעת נגעים במוח. זוהי מחלה אוטואימונית בה מערכת החיסון תוקפת את החומר מיאלין במוח, וגורמת להופעת נגעים אשר גורמים לרוב לביטוי קליני של תסמינים נוירולוגים שונים (בעיקר ראיה כפולה וכאב בזמן הזזת העיניים וסימנים נוירולוגיים נוספים). למרות שנכון להיום אין טיפול הגורם להחלמה מהמחלה, קיימים סוגי טיפול שונים (כמו לדוגמא התרופה קופקסון) אשר מסייעים להפחית את תדירות ההתקפים ואת עצמתם, ומאפשרים לחולים לחיות זמן רב יותר.
ניתן לראות שמדובר במחלות קשות מאוד, וברובן הטיפול הוא סימפטומטי בלבד.
על מנת להבין טוב יותר את מנגנון המחלות ולאפשר טיפול בהן, עומלים הנוירואימונולוגים בשעות רבות של מחקר על מנת לפתח דרכי טיפול טובות יותר אשר יאפשרו אולי בעתיד להחלים מהמחלות האלה.
פגיעה משנית במערכת העצבים
אנשים רבים סובלים ממחלות אוטואימוניות, ובחלק מהן יכול להופיע גם ביטוי נוירולוגי. במקרים אלה, כפי שקורה לעתים במחלת לופוס ובמחלות אוטואימוניות אחרות, מופיעה פגיעה משנית במערכת העצבים אשר גורמת להופעת סימנים נוירולוגיים שונים.
תחום הנוירואימונולוגיה עוסק בחקר הקשר בין המחלות הדלקתיות ובין הפגיעה במערכת העצבים, על מנת להבין מהם המרכיבים הביולוגיים הקשורים לבעיה וכיצד ניתן למנוע את הופעת הפגיעה הנוירולוגית במחלות הדלקתיות האלה.
פגיעה על רקע תסמונת פראנאופלסטית
תסמונת פארנאופלסטית היא מצב בו גידולים שונים בגוף גורמים להופעת תגובה באיברי מטרה אחרים. במקרים אלו, מדובר על תגובה נוירולוגית המופיעה על רקע פגיעה כלשהי במוח כתוצאה מגידול אשר נמצא במקום אחר בגוף.
נושא זה מעסיק מאוד את הנוירואימונולוגים, אשר מנסים להבין מהם המרכיבים אשר גורמים לתופעה, ואיך ניתן להימנע ממנה.
עיסוק רב במחקר
ניתן לראות שתחום הנוירואימונולוגיה הוא תחום העוסק רבות במחקר, במטרה להבין את הגורמים הביולוגיים השונים המובילים לתהליכים בהם מערכת החיסון תוקפת את המוח.
מדובר בתחום מרתק, אשר עדיין לא מובן כהלכה ושבעתיד יאפשר לפתח תרופות שונות כטיפול במחלות האלה. חשוב לזכור שמחלות דלקתיות ואוטואימוניות הן מחלות כרוניות אשר אין להן טיפול יעיל, ובמידה והן משפיעות על המוח ומערכת העצבים עלולים להופיע תסמינים קליניים והפרעות נוירולוגיות אשר יקשו מאוד על החיים התקינים.
לשם כך, תחום הנוירואימונולוגיה נחקר במרץ על מנת לשפר את האבחנה ולספק לעולם הרפואה דרכים שונות לטפל במחלות האלה.
