בניגוד למה שרבים חושבים, מערכת העצבים שלנו מורכבת לא רק מהמוח אלא גם מחוט השדרה.
אחד החלקים החשובים ביותר במערכת זו הוא נוזל המוח שתפקידו הוא לבלום זעזועים מצד אחד ולהזין את מערכת העצבים מצד שני. מאחר והוא מהווה חלק אינטגרלי ממערכת העצבים המרכזית, ניתן לבצע עליו בדיקות שונות ובעזרתן לאבחן פתולוגיות שונות במערכת העצבים המרכזית.
כך למשל ניתן לדגום את הנוזל ועל ידי בחינה מיקרוסקופית שלו לזהות נוכחות של חיידקים שהצליחו לחדור למערכת העצבים המרכזית. בבדיקת ניקור מותני למעשה שואבים כמות קטנה של הנוזל לצורך ביצוע בדיקות אבחון שונות במצבים נוירולוגיים שונים.
מתי יש לבצע את הבדיקה?
את בדיקת הניקור המותני מבצעים כל אימת שישנו חשש לקיום של פתולוגיה במערכת העצבים המרכזית שניתן לאבחן תוך בחינה של נוזל המוח.
כך למשל ניתן לעשות בה שימוש לאבחון של גידולי מוח, דלקות מוח בדגש על דלקת קרום המוח ולצורך אבחון של זיהומים שונים במערכת העצבים המרכזית. הדגימה של הנוזל מועברת לאחר השאיבה למעבדה שבה מריצים על הנוזל סדרה של בדיקות כמו למשל בדיקה ציטולוגית, מיקרוביולוגית וביוכימית.
באופן טבעי באדם הבריא הנוזל צריך להיות צלול ולהכיל אך ורק חלבוני פלזמה, רמה נמוכה של תאי דם לבנים ומעט חומרי הזנה. עם זאת, באדם שסובל ממחלה נוירולוגית מסוימת הנוזל יהיה עכור יחסית בעקבות רמה מוגברת של תאי דם לבנים שיכולה להעיד על זיהום שהכניס את המערכת החיסונית לפעולה, בעקבות נוכחות של תאי דם אדומים, חלבונים מסוימים ועוד.
הבדיקה משמשת בין היתר לאבחן מחלות כמו למשל טרשת נפוצה, דימום תת עכבישי, דלקת קרום המוח, הידרוצפלוס, עגבת, תסמונת גילאן-בארה, גידולים נוירולוגיים ועוד.
כיצד מבוצעת הבדיקה?
במהלך הבדיקה הנבדק שוכב על צדו בתנוחה עוברית אם כי במקרים מסוימים ניתן לבצע אותה גם בישיבה. לפני החדרת המחט שבעזרתה שואבים את הנוזל מחטאים את האזור שבו יבוצע הדיקור ומאלחשים אותו בעזרת חומר אלחוש שנקרא לידוקאין (ישנה חשיבות עליונה ליידע את הרופא במידה וקיימת רגישות לחומר זה).
לאחר ההרדמה המקומית הרופא יחדיר את המחט בין החוליה הרביעית לשלישית בעמוד השדרה, ישאב בעזרתה את הנוזל ולאחר מכן יניח תחבושת באזור הניקור. סך הכול התהליך אורך עד חצי שעה.
מה הן תופעות הלוואי של הבדיקה?
תופעת הלוואי השכיחה ביותר שמופיעה בקרב עשרה עד עשרים וחמישה אחוז מהנבדקים לאחר הבדיקה היא כאבי ראש. תופעת לוואי זו יכולה להימשך אף מספר ימים לאחר הבדיקה אך לא אמורה לעורר חשש.
לרוב כאבי הראש ניתנים לטיפול באמצעות משככי כאבים וכן מומלץ להימנע מפעילות גופנית ולהרבות בשכיבה ובמנוחה לאחר הבדיקה במשך מספר ימים. כמו כן, תופעות הלוואי של הבדיקה כוללות כאבי רגליים, כאבי גב ובמקרים נדירים ייתכנו גם הקאות.
תופעות לוואי שמצריכות בירור רפואי הן כאבי ראש עוצמתיים במיוחד, שינויים במצב ההכרה כמו למשל עילפון או טשטוש וחום גבוה של מעל 38 מעלות.
סיכונים של הבדיקה
באופן עקרוני הבדיקה לא נחשבת למסוכנת ושיעור הסיבוכים שלה נמוך ביותר. עם זאת, לעתים נדירות עלולה להתרחש דליפה של נוזל השדרה שלא חולפת מאליה. במקרים האלו ישנו צורך לבצע הזרקה של חומר לאזור הבדיקה על מנת לסגור את הדלף.
תופעה נדירה נוספת שעלולה להתרחש אחרי הבדיקה היא פגיעה בעצבים הפריפריים, אך לרוב מדובר על תופעה שנפתרת גם ללא התערבות רפואית. זיהום או דימום בעקבות הבדיקה נחשבים לסיבוכים נדירים ביותר.
לקריאה באותו הנושא: עלייה בשיעורי דלקת קרום המוח בילדים
