תרופות לטרשת נפוצה
טרשת נפוצה היא מחלה חמורה של מערכת העצבים המרכזית. במחלה זו נפגע ציפוי המיאלין בשלוחות תאי העצב. ציפוי המיאלין מאפשר הולכה תקינה של האות החשמלי בתאי העצב, ולכן חיוני לפעילות תקינה של מערכת העצבים.
הפגיעה במיאלין במערכת העצבים המרכזית מובילה לפגיעות אפשריות מרובות מאוד בחולים הסובלים מטרשת נפוצה: הפגיעות יכולות להיות מוטוריות, תחושתיות, הפרעה בראייה, פגיעות לאורך עמוד השדרה, שינויים קוגניטיביים ועוד. למרבה הצער, המחלה איננה ניתנת לריפוי, אך ישנן תרופות שונות שמסייעות בשליטה על המצב הדלקתי.
שתי תרופות חדשות אושרו בסל הבריאות החדש לטיפול בטרשת נפוצה. טיפולים אלה אושרו כטיפולים בקו הראשון לטיפול במחלה, בדומה לשתי תרופות אחרות שימושיות לטיפול בטרשת נפוצה – אינטרפרון בטא וקופאקסון.
התרופות החדשות שאושרו לשימוש הן טקפידרה (Tecfidera, ובשם הגנרי Dimethyl fumarate), ואובגיו (Aubagio, שם גנרי: Teriflunomide). בגלל שההבנה המדעית של התהליכים הדלקתיים והאימונולוגיים הבלתי תקינים בטרשת נפוצה עדיין רחוקה מלהיות מספקת, גם הבנה של מגנוני התרופות הללו אינה שלמה.
התרופה טקפידרה נחשבת כתרופה אימנומודלטורית – כלומר, היא גורמת לשינויים במערכת החיסון שמפריעים להתפתחות המחלה, אך לא מביאה לתופעות הלוואי הקשות של דיכוי חיסוני (בדומה לסטרואידים).
התרופה אובגיו פועלת על ידי עיכוב של אנזים הכרוך ביצירה של חומרי בניין של החומר התורשתי – פירמדנים. משערים שגם היא גורמת לשינויים רצויים במערכת החיסון.
התרופות הוכחו במחקרים קליניים בשנים האחרונות כבעלות השפעה על תדירות ההתקפים של טרשת נפוצה, והזמן להתקדמות המחלה והופעת נכות משמעותית. עם זאת, לא ברור האם יש להם יתרון כלשהו על פני התרופות הישנות (בעיקר: אינטרפרון ביטא) כטיפול במחלה.
תרופות לאפילפסיה
אפילפסיה (כיפיון או מחלת הנפילה בעברית) היא מחלה התקפית של מערכת העצבים המרכזית. במחלה זו מופיעים התקפים שונים: התקפי פרכוס כלליים, התקפים של ניתוק, הפרעות ממוקדות במערכת העצבים, וכדומה. מעריכים ששכיחות האפילפסיה באוכלוסייה נעה סביב 1%, כך שאין מדובר במחלה נדירה.
בעבר לא היה טיפול יעיל כנגד המחלה, וחולים סבלו מהתקפים חוזרים שהקשו מאוד על קיום אורח חיים נורמלי. למרבה המזל, בעשרות השנים האחרונות פותחו כמה וכמה תרופות, שנמצאו יעילות בהפחתת תדירות ההתקפים. חולים רבים הנוטלים טיפול תרופתי יכולים לחיות שנים רבות ללא התקפים כלל, ולעיתים קרובות אף ניתן להפסיק את הטיפול התרופתי לאחר מספר שנים של טיפול.
לא כל חולי האפילפסיה מגיעים לאיזון תחת טיפול תרופתי. לעיתים קרובות יש צורך בהחלפה של תרופות, שינוי מינונים ואף שילובים שונים כדי להגיע לשליטה באפילפסיה. למרות החלופות התרופתיות הרבות, חולים רבים עדיין אינם מאוזנים תחת טיפול תרופתי מיטבי.
מרבית התרופות האפילפטיות פועלות על ידי עיכוב מנגנונים של עירור עצבי במוח, מכיוון שההתקפים נובעים מפעילות חשמלית בלתי מבוקרת וקצרת מועד בנוירונים.
בסל התרופות החדשות הוכללו שתי תרופות חדשות, כקו טיפול רביעי (!) לחולים הסובלים מאפילפסיה. כלומר, תרופות אלו מאושרות לשימוש רק לאחר שלושה ניסיונות קודמים בתרופות אחרות כנגד ההתקפים.
התרופות החדשות אושרו לשימוש הן וימפט (Vimpat, שם גנרי: Lacosamide), ופיקומפה (Fycompa, שם גנרי: Perampanel). וימפט פועלת על ידי חסימה של תעלות נתרן תלויות מתח. חסימה של תעלות נתרן אלו מפריעה להעברת האות החשמלי העצבי הבלתי תקין.
התרופה פיקומפה פועלת על קולטנים של המעביר העצבי גלוטמט, ובייחוד קולטנים מסוג AMPA. חסימה של האפקט המעורר של גלוטמט תורמת להפחתת ההתקפים. הכללתן של שתי תרופות חדשות אלו בסל הבריאות מהוה בשורה לחולים הסובלים מאפילפסיה קשה, בלתי ניתנת לשליטה עם טיפול תרופתי שהיה מקובל עד כה.
