מחלת אלצהיימר, היא מחלה נוירודגנרטיבית (מחלה ניוונית של תאי המוח), הגורמת לפגיעה מתמשכת ביכולת הקוגניטיבית.
מחלת האלצהיימר מתבטאת בעיקר בפגיעה בזיכרון ובפגיעה בהתמצאות המרחבית, ואנשים החולים בה סובלים מאוד מירידה משמעותית בתפקוד היום יומי, עד הפיכתם לסיעודיים.
מחלת האלצהיימר היא הגורם המוביל כיום לדמנציה (שיטיון) ולירידה בתפקוד הקוגניטיבי, ולרוע המזל לא קיים כיום טיפול משמעותי המסייע לחולים לשפר את מצבם.
מחלת האלצהיימר נגרמת לאחר שקיעת משקעים במוח, הגורמים לפגיעה בהעברת המידע בין חלקיו השונים. שקיעת החלבונים האלה, הכוללים בעיקר חלבונים מסוג בטא עמילואיד, מתבצעת בהדרגה ולאורך שנים רבות, עד שבסופו של דבר פוגעת בצורה קשה בתפקוד המוח ומובילה לירידה קוגניטיבית קשה ביותר.
הביטוי של מחלת האלצהיימר
סימני מחלת האלצהיימר מופיעים בהדרגה, וגורמים לפגיעה בתפקודים קוגניטיביים רבים. בשלב ראשון, מופיעה פגיעה קלה בזיכרון הנקראת ליקוי קוגניטיבי מתון.
בשלב זה, החולים מבחינים בירידה קוגניטיבית קלה, והמחלה מתבטאת בעיקר בהפרעות בזיכרון לטווח הקצר. לאורך הזמן, תסמיני המחלה מחמירים, והליקוי הקוגניטיבי המתון הופך בהדרגה למחלת האלצהיימר.
ליקוי קוגניטיבי מתון הוא שלב מקדים למחלת האלצהיימר, ומבשר על כך שתוך מספר שנים ככל הנראה תופיע המחלה, ולאט לאט המצב יתדרדר. מחלת האלצהיימר גורמת למספר תסמינים, הכוללים מרכיבים רבים מהתפקוד הקוגניטיבי:
- פגיעה בזיכרון – הפגיעה בזיכרון אצל חולי אלצהיימר קשה ביותר, ומונעת מהם לתפקד באופן עצמאי בביתם. לא מדובר על הפרעת זיכרון קלה וחולפת (כמו שמופיעה אצל כולנו כאשר אנחנו שוכחים היכן הנחנו את המפתחות), אלא בהפרעה משמעותית הכוללת חזרה על משפטים ושאלות (מבלי לזכור ששאלו זאת כבר), שכחה מוחלטת של שיחות או אירועים שקרו, וקשיים להיזכר בשמות בני משפחה או שיכחה של שמותיהם של חפצים שונים.
- פגיעה באורינטציה – פגיעה נוספת האופיינית מאוד למחלת האלצהיימר היא הפרעה בהתמצאות במקום ובזמן. אנשים הסובלים מאלצהיימר לא יודעים לרוב באיזה יום מדובר, מהי עונת השנה והיכן הם נמצאים. חולי אלצהיימר רבים לא מצליחים להתמצא בביתם, ומתקשים ללכת בעצמם למקומות קרובים (כמו לדוגמא למכולת).
- הפרעות שפה – קיימים מקרים בהם חולי אלצהיימר מתקשים למצוא את המילה הנכונה, ולהתבטא בצורה בהירה. לאורך הזמן, גם היכולת לקרוא ולכתוב נפגעת.
- הפרעה בתכנון, בביצוע מטלות ובשיפוט – בשלבים מאוחרים יותר של המחלה, מופיע קושי רב בתכנון החיים, וחולי אלצהיימר מתקשים לבצע בעצמם פעולות מעט מורכבות כמו נהיגה, בישול, התלבשות, אכילה, רחצה וכו'. בנוסף, מופיעה הפרעה קשה ביכולת החישוב, וחולי אלצהיימר כמובן שאינם יכולים לנהל בעצמם ספרי חשבונות, לקנות דברים בכסף ולבצע כל פעולה הדורשת חשבון בסיסי.
- הפרעת אישיות – בשלבים מאוחרים מאוד של המחלה, חולי האלצהיימר מפתחים במקרים רבים הפרעת אישיות, הכוללת דיכאון, ניכור חברתי, חוסר אמון באנשים, אגרסיביות, פרנויה ושלל מצבים נפשיים אחרים.
יש לציין שההפרעות שתוארו פוגעות בעיקר בבני המשפחה והסביבה. חולי האלצהיימר כמעט לעולם ולא מודעים למצבם, ולא מבינים את הירידה הקוגניטיבית והתפקודית ממנה הם סובלים.
ולכן, מופל עול רב על בני המשפחה אשר נאלצים לטפל בקרוביהם ולספק להם מענה לכל הצרכים שלהם.
גורמים לאלצהיימר
אצל רוב האנשים, מחלת האלצהיימר מופיעה כשילוב של פקטורים גנטיים, אורח חיים וגורמים סביבתיים, אשר משפיעים על המוח וגורמים לירידה הקוגניטיבית.
למרות שהגורמים למחלת האלצהיימר עדיין לא ידועים במלואם, ידוע שהסיבה המשמעותית ביותר מחלה היא שקיעה של חלבונים במוח.
חלבונים אלה פוגעים בתאי המוח, מפריעים לקישוריות בין חלקי המוח השונים וכתוצאה גורמים לירידה הקוגניטיבית. מכיוון ששקיעת החלבונים האלה היא הדרגתית, סימני המחלה גם כן מופיעים באופן הדרגתי, ובמשך מספר שנים ניתן לראות התדרדרות קוגניטיבית.
שני החלבונים העיקריים השוקעים במוח וגורמים למחלת האלצהיימר הם בטא-עמילואיד וטאו, אשר פוגעים מאוד בתאים עצמם וביכולת הקישור שלהם, ולכן גורמים לאלצהיימר.
אבחון של מחלת אלצהיימר
האבחון של מחלת האלצהיימר אינו פשוט, ומומחים רבים ברחבי העולם עדיין מחפשים דרך לאבחנה מדוייקת ונכונה של המחלה.
כיום מקובל לערוך לאנשים עם חשד למחלת אלצהיימר מבחנים קוגניטיביים שונים, אשר באים לבדוק את התפקוד הקוגניטיבי והנוירופסיכולוגי.
לאורך זמן, ניתן לראות ירידה בתוצאות המבחנים האלה, המבטאת את הפגיעה ההדרגתית ביכולת הקוגניטיבית. יש לציין שמלבד אלצהיימר קיימים סוגים נוספים של דמנציה, וחשוב מאוד לבצע אבחנה נכונה לגבי סוג הדמנציה, ולכן עורכים לחולים מבחנים ומבדקים רבים במטרה לאבחן את המחלה.
אמצעי נוסף אשר יכול לסייע לאבחנת האלצהיימר הוא בדיקות הדמיה. בדיקות הדמיה, כמו MRI, CT או PET יכולים לסייע לאבחנת המחלה בשלבים מאוחרים שלה, וכיום משמשים בעיקר למחקרים.
עם זאת, בעוד מספר שנים ייתכן ובדיקות אלה יצליחו לעזור לרופאים לזהות את המחלה בשלב מוקדם מספיק.
הטיפול במחלת האלצהיימר
הטיפול באלצהיימר מתבסס על טיפול תרופתי ושינוי באורח חיים.
- טיפול תרופתי – כולל תרופות כמו מעכבי כולין-אסטראז (כמו Aricept או Razadyne), אשר מסייעות להעברת המידע במוח ותרופות אחרות כמו ממנטין אשר יכולות לסייע בהפחתת ההתנוונות. באופן כללי, טיפול תרופתי לאלצהיימר אינו יכול לרפא את המחלה, ויכול לסייע במעט להקטין את קצב התדרדרות הירידה הקוגניטיבית. בנוסף, חלק מהחולים מקבלים טיפול בקנאביס רפואי, המקל על התסמינים. מידע נוסף על טיפול רפואי במחלת אלצהיימר
- שינוי באורח חיים – השינוי באורח חיים אצל חולי אלצהיימר חייב להתחיל עוד לפני הופעת המחלה, וכולל תזונה נכונה ובעיקר פעילות גופנית. לאחר האבחנה, חשוב מאוד להעניק עזרה לחולים, להרחיק מהבית חפצים שיכולים לסכנם ובמידת הצורך להפנות אותם למרכז תומך מתאים.
אולי יעניין אותך גם:
האם פעילות גופנית משפיעה על התפקוד השכלי והקוגניטיבי?
חוקרים עתידים לבדוק אם תאי גזע מדם טבורי עשויים לסייע לחולי אלצהיימר
