מהו אוטם מוחי?

אוטם מוחי הוא הגורם המרכזי לאירוע מוחי, המהווה את גורם התמותה השלישי מבחינת השכיחות שלו במדינת ישראל וגורם המוות המרכזי בגילאים המבוגרים. עשרה אחוז ממקרי האירוע המוחי הם תוצאה של דימום מוחי ואילו תשעים אחוז מהמקרים הם תוצאה של אוטם מוחי, כלומר תוצאה של פגיעה באספקת הדם למוח עקב חסימה של כלי דם המזרים דם למוח. אוטם מוחי נקרא לא אחת בשם שבץ איסכמי או אירוע מוחי איסכמי. אירוע מוחי שנגרם על רקע של דימום מוחי נקרא שבץ המורגי או אירוע מוחי המורגי.

מה הם הגורמים לאוטם מוחי?

ישנם ארבעה מנגנונים מרכזיים שיכולים לגרום לאוטם מוחי להלן:

• מחלה טרשתית של כלי דם גדולים – 20-25 אחוז מהמקרים הם תוצאה של קריש דם החוסם את אחד העורקים הגדולים המזינים את המוח שיכול להיווצר באופן מקומי או להיסחף מעורק מרוחק. המחלה הטרשתית שבאה לידי ביטוי בהיווצרות הקריש המסוכן יכולה להיות למשל טרשת בקשת הותין, היצרות טרשתית בעורקים התוך גולגולתיים או היצרות טרשתית בעורקי התרדמה.
• רבע מהמקרים הם תוצאה של מחלה חסימתית של כלי דם קטנים במוח (אוטמים לקונריים).
• 20-25 אחוז מהמקרים הם תוצאה של תסחיף ממקור לבבי המתרחש למשל בעקבות פרפור פרוזדורים.
• ישנן סיבות ייחודיות נוספות כמו למשל תרומבופיליה, דיסקציה של כלי דם באזור הצוואר ועוד.

מה הם התסמינים של אוטם מוחי?

התסמינים של אוטם אינם אחידים, שכן הם משתנים בהתאם לאזור המוחי שאספקת הדם אליו נפגעה. במידה והאוטם משפיע על אחת משלוש המסילות המרכזיות במוח, האחראיות על תחושה עמוקה, פעולות מוטוריות ותחושת טמפרטורה וכאב, ייתכן כי החולה יסבול מהיפר רפלקסיה, נימול, ירידה בתחושות הסנסוריות ושיתוק של צד אחד של הגוף.

פגיעה שתערב את גזע המוח תבוא לידי ביטוי בחולשה של שרירי הלשון, ירידה בתחושתיות בפנים, פגיעה ברפלקס הבליעה, פגיעה בחוש הראיה, השמיעה, הטעם או הריח, פגיעה ביציבה ועוד. במידה והאירוע המוחי מערב את המוח הקטן, ייתכנו גם תסמינים נוספים כמו למשל בעיות בקואורדינציה, בהליכה ובשיווי המשקל.

מאחר והמוח שולט על כל התפקודים של הגוף, הרי שמגוון התסמינים רחב בצורה בלתי רגילה. לא אחת האוטם יתבטא למשל בחוסר יכולת לדבר באופן תקין או בחוסר יכולת להבין את הנאמר לחולה אך באותה המידה ייתכנו בעיות זיכרון, הפרעות בשדה הראיה, חוסר יכולת לשלוט בתנועות הידיים, חוסר יכולת לארגן את המחשבות ועוד.

כיצד מאבחנים אוטם מוחי?

על מנת שניתן יהיה לתת לחולה את הטיפול המתאים ביותר עבורו באופן אישי, יש לאבחן באופן מדויק את הגורם לשבץ, כשבעיקר מדובר על הבחנה בין דימום לבין אוטם (מתן של תרופות להמסת קריש דם לחולה שסובל משבץ מוחי על רקע דימום יכול להיות קטלני עבורו). בין היתר מדובר על בדיקות הדמיה דוגמת CT או MRI.

יש לציין כי לפני שמבצעים את בדיקות ההדמיה יש לבדוק את החולה בדיקה פיזיקלית וליטול ממנו היסטוריה רפואית תוך ניסיון להעריך את מצבו הנוירולוגי. כמו כן, לאחר ביצוע בדיקות ההדמיה יש להמשיך לבצע בדיקות נוספות כמו למשל בדיקת אנגיוגרם של עורקי המוח שמטרתה לזהות מלפורמציות מסוגים שונים, דופלר של עורקי הצוואר שמטרתה לזהות חסימה בקרוטידים, אק"ג שמטרתה להעריך האם קיימת בעיה לבבית כלשהי ועוד.

כיצד מטפלים באוטם מוחי?

כאשר מאבחנים אוטם מוחי יש לפעול במהירות על מנת להסיר את החסימה ולחדש את זרימת הדם למוח. ישנן שתי דרכים עיקריות בהן ניתן לחדש את זרימת הדם למוח: המסת הקריש באמצעות תרופות או הסטה מכנית של הקריש. בזמן הטיפול יש להקפיד על מתן נוזלים וחמצן, לשמור על רמת גלוקוז תקינה בדם ולנטר באופן קבוע את המדדים החיוניים ואת לחץ הדם של החולה.

יש לציין כי בדרך כלל לאחר השחרור מבית החולים יש להמשיך בשיקום המטופל, שכן בחלק ניכר מהמקרים החולים סובלים מפגיעה מוחית המקשה עליהם לחזור לשגרה. השיקום ניתן במסגרת רב מקצועית ומותאם לכל חולה וחולה בהתאם למגבלות מהן הוא סובל באופן אישי. בנוסף לכך, יש להתחיל בטיפולים שונים שמטרתם למנוע את חזרת האוטם כמו למשל נטילה של תרופות שונות לדילול הדם, הפסקת העישון ועוד.