אנצפליטיס או בשמה העברי דלקת המוח מוגדרת כמחלה דלקתית. אנצפליטיס שונה מדלקת קרום המוח (מנינגיטיס), אשר מוגדרת כדלקת של השכבות או קרומים העוטפים את המוח.
למרבה הצער, אצל חלק מהאנשים, שתי המחלות יכולות להתרחש בכפיפה אחת ומצריכות טיפול מורכב ואינטנסיבי יותר. בנוסף לכך, שתיהן חולקות את אותם הסימפטומים, דבר המקשה על האבחנה בין שתיהן.
נגיפים, חיידקים, טפילים, כימיקלים, ואפילו תגובות אוטואימוניות כל אלה ורבים נוספים יכולים לגרום לדלקת המוח. הסיבה הנפוצה ביותר כיום לדלקת המוח הינה זיהום ויראלי, כמו חזרת, חצבת, אבעבועות רוח, קדחת הנילוס ועוד.
מהם הגורמים לאנצפליטיס?
ישנם סוגים שונים של דלקת המוח. השכיחים ביותר הם דלקת מוח המתרחשת כתוצאה מזיהום נגיפי ישיר, דלקת המתרחשת לאחר זיהום, דלקת מוח אוטואימונית, דלקת אשר נגרמת לאחר שמערכת החיסון מגיבה לגורם בלתי מדבק, דלקת כרונית המתפתחת לאטה ודלקת מוח המופצת על ידי יתושים כגון דלקת מוח יפנית.
עבור אחדים דלקת מוח היא עניין חולף ואילו אצל אחרים גורמת לנזק בלתי הפיך ואף עשויה להוביל למוות. הסיבוכים האפשריים הם אובדן זכרון, אפילפסיה, הפרעות אישיות, אובדן ריכוז, עייפות קיצונית וב- 10 אחוזים מהמקרים היא עשויה להיות קטלנית.
תסמינים לדלקת המוח
התסמינים של דלקת המוח זהים הן למבוגרים ולילדים. הסימפטומים הבולטים בקרב תינוקות הם אובדן תאבון, עצבנות, הקאות, ונוקשות בחלקי הגוף השונים. תסמינים אלה מרמזים על מצב חירום רפואי ומצריכים תגובה מיידית.
בדרך כלל התסמינים של דלקת מוח מדמים שפעת עונתית וכוללים חום, עייפות, כאבי גרון, נוקשות, בחילות והקאות, כאבי ראש, בלבול וחוסר מנוחה, רגישות לאור וקשיי הליכה.
במקרים חמורים יותר הדלקת מלווה בסחרחורת, התקפים, חולשה קיצונית, אובדן זכרון, שיפוט לקוי, קשיי תקשורת ויכולת שיפוט פגומה.
דרכי אבחון
בדיקת דם המורכבת מספירת דם מלאה חיונית לאבחון כמו גם מסייעת לרופא לשלול מצבים רפואיים אחרים. במסגרת התשאול הרפואי הרופא תר אחר מידע אשר עשוי לרמז על גורם המחלה, כמו נסיעה ליעדים גיאוגרפים, עובדה אשר מגבירה את הסבירות לתחלואה.
בדיקות הדמיה כמו בדיקת CT או MRI נעשות לעתים קרובות. MRI היא ההליך המועדף במקרים בהם מתעורר חשד לדלקת המוח שמקורה בהרפס. בדיקת PCR נועדה לזיהוי החומר הגנטי של הנגיף וכתוצאה מכף משפרת את האבחנה של דלקת המוח. בדיקה נוספת ומומלצות היא בדיקת EEG הבוחנת את הפעילות החשמלית של המוח.
דלקת מוח מסוג הרפס מתאפיינת בדפוס מסויים הנצפה בבדיקת ניקור מותני, אשר במסגרתה ניתן לבודד ולזהות נגיפים. במהלך הליך זה, הרופא נעזר באלחוש מקומי לצורך החדרת מחט מיוחדת לתוך אזור הגב התחתון כדי לאסוף נוזל מהחלל המצוי סביב עמוד השדרה. ביופסיה הנלקחת מרקמת המוח הינה אפשרות נוספת אולם מתבצעת לעיתים רחוקות, כאשר לא ניתן להשיג מידע על ידי אמצעים אחרים.
כיצד מטפלים באנצפליטיס?
דלקת המוח ברוב המקרים מקורה בזיהום נגיפי, משמעות הדבר היא כי אנטיביוטיקה אינה יעילה במקרים אלה. רופאים ממליצים על שימוש בתרופות אנטי ויראליות.
הטיפול בדלקת תלוי בגורם המחלה. אנצפליטיס מסוג ההרפס עשוי להוביל למוות אם לא מטופל באופן מיידי. הטיפול המומלץ הוא אציקלוביר תוך ורידי במשך שבועיים עד שלושה שבועות. תפקוד הכליות והכבד נמצאים תחת פיקוח ובקרה מתמדת במשך כל תקופת הטיפול.
טיפול תומך נדרש למטופלים עם דלקת מוח חמורה. הטיפול עשוי לכלול: סיוע נשימתי, מעקב אחר פעילות הלב והריאות, מתן נוזלים וויסות מינרלים חיוניים, שימוש בתרופות אנטי דלקתיות, כגון סטרואידים, אשר עוזרות להפחית את הנפיחות והלחץ התוך גולגולתי וכן תרופות נוגדות פרכוסים, כגון פניטואין.
אולי יעניין אותך גם:
ממעלית הידראולית ועד מדרגונים: עזרי נגישות שמקלים על הסובלים ממחלות נירולוגיות
