הידרוצפלוס היא מחלה נוירולוגית שבאה לידי ביטוי בהצטברות של נוזלים בחדרי המוח ובתאי המוח. באופן טבעי באדם הבריא נוצר במוח נוזל מיוחד שנקרא נוזל המוח והשדרה שתפקידו לפנות הצטברות של פסולת שנוצרת בתהליך המטבוליזם במוח וכן לשמש כמעין בולם זעזועים.
הנוזל מיוצר בקצב של חצי ליטר ליממה ונספג ללא הרף למחזור הדם באזור של הסינוס העליון. כאשר הספיגה של הנוזל מופרעת הוא מצטבר ביתר במוח והלחץ התוך מוחי עולה כתוצאה מהצטברות זו.
מה הם הגורמים להידרוצפלוס?
במבוגרים הגורם השכיח ביותר להידרוצפלוס הוא גידול ממאיר שמביא לחסימה של מערכת חדרי המוח. כמו כן, הגורם יכול להיות דימום תת עכבישי שהוא תוצאה של מומים בכלי הדם, טראומה מוחית, שינויים טרשתיים בכלי הדם או יתר לחץ דם. החסימה של מערכת הניקוז של נוזל המוח והשדרה יכולה להיות תוצאה של בעיית התפתחות תוך רחמית וכן במקרים מסוימים הבעיה היא לא במערכת הספיגה והניקוז אלא בייצור עודף ולא מבוקר של הנוזל.
בנוסף לכך, הידרוצפלוס יכולה להיות תוצאה של מחלות זיהומיות במוח שיובילו לבעיות בספיגת הנוזל כמו שקורה במקרים מסוימים בעקבות דלקת קרום המוח.
מה הם התסמינים של הידרוצפלוס?
במידה והמחלה מופיעה בינקות תתרחש הגדלה של הגולגולת המתפתחת, אפטיות, קרקפת מבריקה ודקה, ישנוניות, פרכוסים והקאות. בקרב ילדים יופיעו תסמינים כמו למשל כאבי ראש שיהוו עדות לעלייה בלחץ התוך גולגולתי, הפרעות קואורדינציה, בעיות בשיווי המשקל, ראייה כפולה, ערפול הכרתי, חוסר יכולת להתרכז, שינויי התנהגות ועוד.
במבוגרים המחלה תבוא לידי ביטוי בבעיות זיכרון והתנהגות, אי שליטה על הסוגרים, הפרעות הליכה, טשטוש ראיה, בחילות והקאות ועוד. במידה ומדובר על הידרוצפלוס כחלק מהפרעה גנטית ייתכן כי יופיעו תסמינים נוספים שיכולים להיות למשל כיפוף חריג של האגודלים, פיגור שכלי, אפילפסיה, חוסר התפתחות של איברי המין הראשוניים, מתח מוגבר של שרירי הגפיים ועוד.
כיצד מאבחנים את המחלה?
בהינתן התסמינים המתאימים יש לבצע בדיקות הדמיה כמו למשל CT מוח שיאפשרו להדגים את הגודל של חדרי המוח, את המיקום של החסימה ואת הגורמים לחסימה (דימום מוחי או גידול למשל). במידה ומדובר על בעיה גנטית, הרי שישנו סיכוי מסוים שניתן יהיה להדגים אותה גם במהלך ההיריון באמצעות בדיקת סקירת מערכות.
כיצד מטפלים במחלה?
למרות שקיימות תרופות שיכולות להביא להפחתה במידת החומרה של התסמינים, הרי שהטיפול היעיל היחיד שמוצע כיום לחולים הוא טיפול ניתוחי. אי לכך, במידה וייעשה שימוש בתרופות הוא תמיד יתבצע במקביל לטיפול הניתוחי ולא יהווה תחליף לפרוצדורה הכירורגית. במהלך הניתוח מחדיר המנתח צינורית מחדרי המוח לפריטונאום שתפקידה לנקז את הנוזל המוחי שדרתי.
הניתוח מתבצע תחת הרדמה כללית ולרוב לא אורך יותר משעה וחצי. כל עוד לא קיימים מומים נוספים, לרוב לאחר הניתוח ייעלמו כל התסמינים של ההידרוצפלוס. הצינורית לא אמורה להפריע לפעילות השגרתית של המנותחים אם כי חשוב לעקוב אחרי מצבם על מנת לוודא כי אכן הניתוח הצליח וכי הניקוז של הנוזל מבוצע ביעילות.
ברוב המוחלט של המקרים הידרוצפלוס היא מחלה כרונית שנמשכת כל החיים ולכן לא מוציאים את הצינורית שהשתילו בניתוח במשך כל חיי החולה. חמישים אחוז מהניתוחים כושלים תוך שנתיים ואז יש לבצע את הניתוח פעם נוספת להחלפת הצינורית.
טיפולים אחרים
למרות שהידרוצפלוס נחשבת למחלה שכיחה מאוד שמופיעה בלידה אחת מכל אלף לידות חי, הרי שמאחר והטיפול הניתוחי נחשב ליעיל ולפשוט מאוד, לא מתקיימים היום מחקרים שבודקים אפשרויות טיפול אחרות.
אולי יעניין אותך גם:
