כל רקמות הגוף ותאי הגוף זקוקים לחמצן באופן קבוע על מנת להתקיים ולפיכך מחסור בחמצן מעמיד את התאים החשופים למצב זה בפני סכנה קיומית. מצב זה שבו תאי הגוף סובלים מחוסר חמצן נקרא היפוקסיה. בגדול ישנם שני סוגים מרכזיים של היפוקסיה להלן:
- היפוקסיה כללית – מצב שבו כל מערכות הגוף סובלות מפגיעה באספקת החמצן.
- היפוקסיה רקמתית – מצב שבו נחסמת אספקת החמצן רק לאזור ספציפי בגוף.
מה הם הגורמים להיפוקסיה?
באופן תקין, האוויר שאנו שואפים מגיע לנאדיות הריאה ובתהליך של דיפוזיה, החמצן שבאוויר עובר מהנאדיות לנימי הדם, שכן ברוב המקרים ריכוז החמצן באוויר גבוה מריכוזו בנימי הנאדיות. במחזור הדם החמצן נישא על גבי חלבון הנקרא המוגלובין הנמצא בתאי הדם האדומים ובאופן זה הוא מגיע לכל התאים בגוף.
בדומה לאופן שבו החמצן עובר מנאדיות הריאה לנימי הדם, כך הוא גם עובר בתהליך של דיפוזיה מכדוריות הדם האדומות לתאים הזקוקים לו ובתוך התאים החמצן עושה את דרכו למיטוכונדריון ולוקח חלק בתהליך הנשימה התאית.
פגיעה בכל אחת מהחוליות המרכיבות את השרשרת שתוארה לעיל, יכולה לגרום בסופו של דבר לפגיעה באספקת החמצן התקינה לתאי הגוף באזור מסוים או לכל הגוף כולו. להלן כמה גורמים אפשריים להיפוקסיה לדוגמה:
- שהייה בגבהים – היעדר של לחץ חמצן מספק באוויר יכול להקשות על מעבר החמצן בדיפוזיה מנאדיות הריאה לנימי הדם. מצב זה נקרא גם מחלת גבהים ועלול להוביל להיפוקסיה כללית.
- אנמיה – אנמיה הוא שם של קבוצת מחלות הבאות לידי ביטוי בפגיעה ביכולת נשיאת החמצן של כדוריות הדם האדומות אם בעקבות מיעוט כדוריות דם אדומות ואם בעקבות מחסור בהמוגלובין תקין.
- בעיות בזרימת הדם – כל מצב שבו זרימת הדם לאיבר מסוים או רקמה מסוימת מופרעת אם כתוצאה מקריש דם שחוסם עורק ואם כתוצאה מהיצרות משמעותית של כלי דם האמון על הזרמת הדם לאיבר הרלוונטי, עלול להוביל לפגיעה באספקת החמצן התקינה ולהיפוקסיה רקמתית.
- היפוקסיה היסטוטוקסית – מצב שבו תאי הגוף לא מסוגלים לקלוט את החמצן מכדוריות הדם האדומות. מצב זה יכול להיגרם כתוצאה מהרעלת ציאניד או הרעלת אלכוהול למשל.
- טביעה – מאחר ובני האדם לא מסוגלים לעשות שימוש בחמצן הנמצא במים, הרי ששהייה ארוכה מתחת למים ללא ציוד מתאים עלולה לגרום להיפוקסיה כללית.
- הרעלת פחמן דו חמצני – האפיניות של הפחמן הדו חמצני להמוגלובין גבוהה יותר באופן משמעותי מהאפיניות של החמצן להמוגלובין. אי לכך, במידה ומתרחשת הרעלת פחמן דו חמצני כתוצאה משאיפת עשן למשל, היכולת של ההמוגלובין לשאת את החמצן תיפגע שכן הפחמן הדו חמצני יתפוס את מקומו של החמצן בחלבון.
מה הם התסמינים של היפוקסיה?
בדרך כלל ההיפוקסיה מתפתחת באופן הדרגתי ולפיכך התסמינים לא מופיעים באופן פתאומי. להלן התסמינים האפשריים של היפוקסיה:
- בלבול ושינויים במצב ההכרה עד כדי עילפון.
- תחושה קיצונית ולא מותאמת של התרוממות רוח המלווה בתחושה של אופטימיות (אופוריה).
- כאבי ראש.
- עקצוצים ונימול בידיים וברגליים.
- בעיות קואורדינציה.
- אובדן שיקול הדעת.
- פגיעה ביכולת החשיבה התקינה.
- פגיעה בכושר הראייה.
- נשימת יתר.
- כאשר לפחות חמישה אחוז מסך כול ההמוגלובין במחזור הדם לא מחומצן, החולה יסבול מכיחלון.
התסמינים שהוזכרו לעיל מאפיינים מצב שבו נפגעת אספקת החמצן לכל הגוף. עם זאת, התסמינים משתנים כאשר מדובר על חסימה באספקת החמצן רק לרקמה מסוימת בהתאם לסוג הרקמה ולמידת החומרה של החסימה. כל רקמות הגוף באשר הן רגישות מאוד למחסור בחמצן בדגש על תאי המוח, שלא מסוגלים לעבור תהליכי התחדשות לאחר חוסר ממושך בחמצן.
כיצד מאבחנים היפוקסיה?
האבחון של היפוקסיה מתבסס במידה רבה על ההפרש בין הלחץ החלקי של החמצן בנאדיות הריאה לבין הלחץ החלקי של החמצן במחזור הדם (Aa difference). בנוסף, חשוב להתייחס לגורמי סיכון מסוימים שמהווים את מנת חלקו של הנבדק. חשוב למשל לברר האם הנבדק סובל ממחלות שונות שמגדילות את הסיכוי להיפוקסיה, האם הנבדק היה מעורב באירוע טביעה, האם הוא טיפס לגובה רב לאחרונה, האם הוא מעשן סיגריות ועוד. כמו כן, האבחון מתבסס במידה רבה על התסמינים מהם סובל המטופל כמובן.
כיצד מטפלים בהיפוקסיה?
הטיפול באדם הסובל מהיפוקסיה משתנה בהתאם לגורם שהוביל להתפתחות ההיפוקסיה וכן בהתאם לסוג ההיפוקסיה ודרגת החומרה שלה. כך לדוגמה במידה וההיפוקסיה נגרמה בעקבות כך שהחולה לא נחשף לאוויר זמן ממושך, כמו למשל במידה ומדובר על ניצול טביעה, הרי שיש לתת לחולה חמצן במהירות האפשרית. זאת ניתן לעשות על ידי חיבורו למסכת חמצן או פשוט על ידי הבאתו למקום פתוח.
לעומת זאת, במידה וההיפוקסיה היא תוצאה של מחלת ריאות חמורה שהובילה לפגיעה בלתי הפיכה ביכולת החמצון של הריאות, הרי שהטיפול המתאים ביותר יהיה השתלת ריאה. במידה ומדובר על אנמיה חמורה יש לברר מה הוא הגורם לאנמיה ולטפל בהתאם שכן היכולת של כדוריות הדם האדומות לשאת את החמצן מושפעת מגורמים רבים ומגוונים ובהתאם לגורם משתנה הטיפול.
ראו גם:
זעזוע מוח
