מפרצת מוחית היא מצב רפואי הבא לידי ביטוי בהתרחבות דמוית בלון של כלי דם, הנגרמת בעקבות היחלשות של דופן כלי הדם או בעקבות חבלה בכלי הדם. יש לציין כי מפרצות יכולות להתפתח גם בעורקים הממוקמים מחוץ למוח אך חלק ניכר מהמפרצות מתרחשות בעורקים הממוקמים בבסיס המוח.
מפרצת מוחית נוטה לגדול ולהתרחב מטבעה ללא התערבות. ההתרחבות של כלי הדם עלולה להוביל לקריעה של כלי הדם, לדימום מוחי ולמוות. לפיכך, מפרצת מוחית נחשבת למצב רפואי המעמיד את חיי הלוקים בו בסיכון.
מה הם הגורמים למפרצת מוחית?
המפרצת נגרמת כתוצאה מהיחלשות של הדופן בעורק הפגוע בעקבות פציעה, מחלה, נטייה גנטית ועוד. כמו כן, במקרים רבים מאוד הגורם הברור להיווצרות המפרצת נותר בלתי ידוע. להלן מספר גורמי סיכון להתפתחות של מפרצת מוחית:
- גיל מבוגר – רוב רובן של המפרצות מתרחשות לאחר גיל חמישים וחמש ובאופן כללי ככל שהאדם מבוגר יותר, כך הסיכוי שיסבול ממפרצת מוחית גבוה יותר.
- עישון סיגריות – ככל שהאדם מעשן יותר סיגריות וככל ששנות העישון רבות יותר, כך הסיכוי להתפתחות של מפרצת גבוה יותר וכן הסיכוי שהמפרצת תיקרע גבוה יותר.
- יתר לחץ דם – יתר לחץ דם כרוני הנמשך זמן רב גורם להיחלשות של דופן העורקים וכתוצאה מכך לעלייה בסיכון לסבול ממפרצת מוחית.
- פציעות – פציעות ראש מגדילות מאוד את הסיכוי לסבול ממפרצת מוחית.
- צריכת קוקאין – שימוש כרוני בקוקאין מהווה גורם סיכון מיוחד למפרצת מוחית.
מה הם התסמינים של מפרצת מוחית?
באופן עקרוני עד שהמפרצת נקרעת והחולה מדמם, רוב הסיכויים שלא יהיה מודע לכך שהוא סובל ממפרצת מוחית כלל. עם זאת, מפרצת מוחית בכל זאת עלולה לבוא לידי ביטוי באופן קליני אם בפרכוסים, אם בכאבי עיניים, ראש או צוואר ואם בקושי בהזזה של אחת מהעיניים, בראייה כפולה או באובדן הראייה.
מפרצת מוחית קרועה לעומת זאת יכולה לבוא לידי ביטוי מבחינה קלינית בבחילות והקאות, אובדן הכרה, פרכוסים חמורים, נוקשות עורפית, כאב ראש חמור מאוד המופיע באופן פתאומי, בלבול, שינויים במצב ההכרה, רגישות מוגברת לאור ועוד.
כיצד מאבחנים מפרצת מוחית?
אבחון של מפרצת מוחית מבוצע באמצעות בדיקות הדמיה רפואיות בדגש על בדיקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת). בדיקת CT עושה שימוש בקרני רנטגן על מנת ליצור תמונה תלת ממדית של כלי הדם במוח ומסוגלת לאבחן מפרצת קרועה. עם זאת, בדיקה זו לא רגישה מספיק לאבחון של מפרצת שטרם נקרעה.
בדיקה נוספת המאפשרת לאבחן מפרצת מוחית היא בדיקת MRI. בדיקה זו מאפשרת לאבחן גם מפרצת שטרם נקרעה שכן היא רגישה יותר מבדיקת ה- CT.
במידה והמידע שהושג בבדיקות אלו לא סיפק את הרופאים, ייתכן כי תבוצע בדיקה שלישית הנקראת אנגיוגרם. מדובר על בדיקה שבה מוחדר לאזור הפגוע חומר ניגודי (שניתן לראות בצילום רנטגן) באמצעות צנתר המוחדר מעורק במפשעה. בצילום ניתן לראות את המיקום המדויק של המפרצת ואת דרגת החומרה שלה.
כיצד מטפלים במפרצת מוחית?
עד לאמצע שנות התשעים, קרוב לתשעים וחמישה אחוז מהחולים היו עוברים ניתוח פתוח. כיום לעומת זאת, רוב רובם של הטיפולים מבוצעים באופן אנדוסקופי. הטיפול האנדוסקופי מבוצע בחדר צנתורים בזמן שהמטופל עובר הדמיה של כלי הדם.
את הצנתר שאמור להגיע למפרצת המוחית מחדירים דרך עורק במפשעה ודרך עורק זה מזריקים גם חומר ניגוד שמטרתו להדגיש את כלי הדם במוח.
במהלך הטיפול מחדירים קטטר זעיר ביותר עד לאזור המפרצת ודרכו מחדירים לאזור המפרצת סלילים בגדלים שונים העשויים מטיטניום שמטרתם למנוע מעבר של דם לאזור המפרצת. במקרים הקלים יחסית, סלילי הטיטניום יגרמו להיווצרות של קריש דם ולהיעלמות של המפרצת. במקרים החמורים יותר, יהיה צורך להתקין סטנט ייחודי שנעשה בו שימוש רק בכלי הדם המוחיים ובמקרים החמורים ביותר ייעשה שימוש ב- flow diverter.
חשוב לציין שישנם שלושה מצבים בהם מגישים טיפול עם אבחון המפרצת להלן:
- אבחון של מפרצת שקוטרה קטן משלושה מילימטרים – במצב זה יש להגיש טיפול מונע בלבד הכולל מעקב אחרי גודלה של המפרצת באופן קבוע באמצעות אנגיוגרם, הורדת לחץ הדם באמצעות טיפול תרופתי ושינויים מסוימים באורח החיים שמטרתם להפחית את הסיכוי להתרחבות וקריעת המפרצת.
- אבחון של מפרצת שקוטרה עולה על שבעה מילימטרים או אבחון של מפרצת שקוטרה עולה על שלושה מילימטרים במידה ולנבדק ישנו גורם סיכון אחד לפחות – במצב זה יש לבצע ניתוח מניעתי שמטרתו לטפל במפרצת באופן מבוקר ולמנוע את הקריעה שלה באופן כירורגי.
- אבחון של מפרצת קרועה – באופן עקרוני ניתן לתקן מפרצת שנקרעה על ידי ניתוח חירום, אך ברוב המקרים לאחר שהמפרצת המוחית נקרעה, סיכויי ההצלה של החולה נמוכים מאוד כשרבים מהחולים הולכים לעולמם עוד בטרם הגיעו לשולחן הניתוחים.
אולי יעניין אותך גם:
