נרקולפסיה (Narcolepsy) היא מחלת שינה, המתבטאת בישנוניות יתר, ונטייה מוגברת להירדמות במהלך היום.
סימנים וסימפטומים
הסימן העיקרי של נרקולפסיה הוא הרדמות, בסיטואציות ובמצבים בלתי מקובלים, ומעבר מהיר ביותר ממצב ערות למצב של שינה אצל החולים. נרקולפסיה מלווה לעיתים בקטלפקסיה – אובדן מהיר של טונוס השרירים בגוף, ו"קריסה" של החולה למצב שינה.
החולים הסובלים מנרקולפסיה וקטפלקסיה "נופלים" בפתאומיות, לעיתים באמצע שיחה או פעילות שגרתית, ונרדמים ללא אזהרה או סימן מקדים. הקטפלקסיה יכולה להיגרם גם מהצפה רגשית עזה.
נרקולפסיה מלווה לעיתים גם בהזיות לפני ההרדמות, ושיתוק שרירים בזמן השינה. אצל מרבית החולים הסימפטומים מקשים ביותר על שגרת חיים ואורח חיים תקין. גם חולים הסובלים מצורה קלה של המחלה מתלוננים בדרך כלל על פגיעה משמעותית באיכות החיים, בעקבות הישנוניות הרבה במהלך היום.
אבחנה של נרקולפסיה
הסימנים הקלאסיים של המחלה, ובכלל זה הקטפלקסיה המרשימה, לא מופיעים ברוב החולים. חולים אחדים סובלים משישנוניות יתר בלבד במהלך היום – עם מחלה סוערת פחות. לכן, יש להעלות חשד למחלה זו בכל חולה המתלונן על ישנוניות יתר בלתי מוסברת, לאחר שנשללו גורמים נפוצים רלוונטיים אחרים (לדוגמא: נדודי שינה במהלך הלילה).
בין הסיבות הנפוצות המובילות לסימפטומים דומים: דום נשימה בשינה (Obstructive sleep apnea), תסמונת הרגל העצבנית, המפריעה לשינה תקינה, שימוש בלתי תקין בתרופות הרגעה ותרופות שינה ועוד.
בחולים הסובלים מישנוניות יתר, שיתוק בשינה או סימפטומים אחרים המתאימים למחלה, יש לערוך בדיקה פיזיקלית ובדיקה נוירולוגית מלאה ומקיפה. החולים צריכים להישאל אודות הרגלי השינה שלהם, ישנוניות ושינה במהלך היום, רעננות לאחר השינה, הזיות לפני ההרדמות (hypnagonic hallucinations), ואפילו חולשת שרירים בשעת התרגשות (ולעיתים תוך כדי בדיחה מצחיקה או צחוק משוחרר).
כאשר יש חשד מבוסס לנוכחות של נרקולפסיה, בדיקות הבחירה לאבחנה הן בדיקות שינה – פוליסונוגרם ובדיקת חיביון שינה. בבדיקת חיביון שינה נבדק הזמן שלוקח לחולה לעבור מעירות לשינה. זמן קצר ביותר מתאים לנרקולפסיה.
בדיקה של מעבדת שינה בוחנים פרמטרים רבים תוך כדי שינה בתנאים מבוקרים – נשימה, קצב לב, לחץ דם, פעילות גלי המוח, פעילות השרירים ועוד. שתי בדיקות אלו מספקות את הבסיס האבחנתי המוצק לנרקולפסיה.
טיפול בנרקולפסיה
השלב הראשון בטיפול במחלה הוא שמירה על היגיינת שינה נאותה. היגיינת שינה כוללת לוחות זמנים קבועים ומסודרים של שעות שינה (כלומר: לנסות להימנע מלהירדם באופן מכוון בשעות מאוחרות בלילה או אחרי הצהריים).
החולים צריכים להימנע ככל שניתן מנמנומים בלתי מתוכננים במהלך היום, תרופות מעוררות או תרופות שינה. שמירה על שינה מאורגנת וקבועה יכולה להועיל מאוד לחולים. מלבד הרגלי שינה תקינים, מומלץ לחולים תמיכה פסיכולוגית צמודה, כדי לסייע בקשיים הנובעים מהתמודדות עם המחלה.
קיימים מגוון של תכשירים תרופתיים יעילים כנגד הסימפטומים העיקריים של נרקולפסיה: ישנוניות מרובה וקטפלקסיה. הטיפול התרופתי אינו מרפא את המחלה, אלא אמור לשפר את הסימפטומים כדי לאפשר תפקוד יום יומי מיטבי.
הטיפול העיקרי בישנוניות ביום הן תרופות ממשפחת הסטימולנטים. תרופות אלו מוכרות יותר כטיפול בהפרעות קשב וריכוז (ADHD) – ריטלין (methyphenidate) ופרוביג'יל (modafinil). הטיפול בדרך כלל מתחיל בפרוביג'יל, אך אפשר להיעזר גם בסטימולנטים אחרים, וגם באמפטמינים.
לטיפול בקטפלקסיה ניתן להיעזר בתרופות המדכאות את שנת החלום (REM). הטיפול האפשרי כולל אפקסור (venlafaxine) או פרוזק (fluoxetine). תרופות אלו ניתנות בדרך כלל לטיפול בדיכאון ובהפרעות חרדה, אך הן מראות יעילות גם כטיפול בנרקולפסיה המלווה בקטפלקסיה.
אולי יעניין אותך גם:
